הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

פטאנק הוא עוד אמצעי לגעת בילד - על המתנדב משה סיטון

מאת: מאשה ליפשיץ

משה סיטון, בן שבעים וחמש, דור שביעי בארץ, חבר קיבוץ "החותרים", במקצועו מסגר ובשנים האחרונות עבד כמנהלן ביקב.

סיטון הינו שם משפחה נפוץ של יוצאי חלב, סוריה. יתכן שמקור השם הוא ביהדות ספרד שגורשה ב- 1492 והתפזרה בעולם. לעיתים הוסיפו המגורשים ס"ט ליד שמם[1].

כשהיה בן שנתיים נולד אחיו הצעיר. זמן קצר לאחר מכן נפטרה אימו ומאז גדל בבתי יתומים. הוא דווקא זוכר תקופה זו כתקופה מכוננת. עד היום הוא שומר על קשר הדוק עם חבריו מאז. בגיל 15 עבר לחברת הנוער בקיבוץ "החותרים" ובבגרותו הצטרף כחבר לקיבוץ.

משה הגיע לבית הספר "כרמל וים" שבחוף הכרמל, בעקבות חיפושיה של אורה, רכזת "ידיד לחינוך" באיזור אחר מדריך למשחק הפטאנק.

הכל התחיל ממועדון חברים בקיבוצו, שמנה מעל עשרים איש, ששיחקו פטאנק. "יש לנו עבר מפואר במשחקי ליגה", מתגאה משה. כבר שלושים וחמש שנה שהוא עוסק בתחביב זה וממשיך לשחק שלוש פעמים בשבוע.

הוא מאמן תלמידים מכתות ב, ג, ד ו- ה. למעשה לא התכוון לאמן ילדים מכתה ב', מכיוון שלדעתו, הם צעירים מדי, אך קרה, שילד מכתה ב', שהיה נסער מאד, יצא עם מורתו מהכיתה בניסיון להירגע וראה את משה משחק עם קבוצת תלמידים. הילד התלהב וביקש להצטרף אליו. "לא יכולתי לסרב לו" אומר משה. כדי לאפשר לשלב את התלמיד, הסכים משה לצרף עוד תלמידים מכתה ב' וכך נוצרה קבוצת כתה ב'. בנוסף, משה מאמן שישה תלמידים מכתה ג, שישה מכתה ד וארבעה מכתה ה.

לצערו, התנאים בבית הספר לא איפשרו לאמן את הילדים בפטאנק, כי לא הצליחו להכשיר מגרש, ולכן בחורף עסק איתם בפעילויות אחרות כמו הכנת עפיפונים, מטוסים מנייר ואוריגמי וגם ניהל איתם שיחות על נושאים שונים.

משה קצת התאכזב, כי לא לשם כך הגיע לבית הספר, אבל מצא סיפוק והנאה גם בפעילויות האחרות עם הילדים. כשעסק עם התלמידים באוריגמי, הילדים התלהבו ולא רצו להפסיק ולצאת להפסקה. כשסיימו באחת הפעילויות הכנת מטוסים מנייר, יצאו להעיף אותם, הם כל כך נהנו עד ששכחו להיכנס לשיעור בכיתה. משה הבין כי לילדים חשובה עצם השהייה והקשר עם אדם מבוגר, המתעניין בהם ומבקש מהם שיספרו, כיצד בילו את החופשה, או את החג. הוא מספר כי באחת הפעמים ניגשו אליו תלמידות מאחת הכתות ובקשו 'לעסוק הפעם לא באימון אלא ב'שַֹחנַ"ש'. הן התכוונו לשיחות נפש, דבר שמאד החמיא לו.

משה מסכם: "בסך הכל, למרות כל האילוצים, אני מאד נהנה לראות את שמחתם ומאור פניהם של הילדים, כשאני פוגש אותם. כשילד מנופף אלי בידו לשלום מבויש, אני ממש נמס..." הוא מוסיף ש"אין אדם שלא יכול שלא יכול לתרום משהו מעצמו לילדים וללמֵד משהו את הילד, אפילו איזו מיומנות קטנה, משהו מניסיון חייו"

כיום משה הוא גימלאי, נשוי לנורמה, אב לארבעה וסבא גאה לתשעה נכדים.

משה מתנדב יום בשבוע בבית הספר. אשתו, מורה בעברה, צוחקת ומקניטה אותו, כשהוא מספר כי אחת המורות פונה אליו בכינוי "המורה משה".


המתנדב משה סיטון מדריך תלמידים מכיתה ו' ב"כרמל וים" ומסביר את משחק הפטאנק. התלמידים רבים עליו...!!!