הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

הצד המואר – סיום שנה בחולון, מחשבות על חינוך

מאת: הניה קמיר

"... למרות הכל
נדלק עלינו אור
השמיים בכחול
עולם מלא בטוב ..."

מתוך שיר של מיכה ביטון

מתנדב "ידיד לחינוך" הוא מי שמתרגש באחד בספטמבר עם פתיחת שנת הלימודים, נפגש עם תלמידים, חלקם חדשים וחלקם ותיקים, מלווה את התלמידים לאורך השנה, מלמד, תומך ועוזר ומתרגש שוב עם סיום שנת הלימודים והפרידה מהם.

מהו חינוך? חינוך הוא סוג של יצירה.

היוצר אוסף ומקבל חומרי גלם ועל פי הוראות הפעלה מפרק, מרכיב ומחבר. לעיתים הוא חורג מהוראות ההפעלה וממציא אותן בעצמו, בעיקר אם הוא אומן, ואחרי תהליך ממושך מתקבל התוצר הסופי. אם התוצר הסופי מוצלח והיוצר מרוצה, הוא ימכור אותו, יפרסם אותו או יקשט בו את הבית או הסביבה. אבל אם אינו מרוצה, מה יעשה? ישים במגירה או יזרוק לפח. אולי ינסה לתקן את מה שניתן לתקן...

ובחינוך?

המחנך מקבל את חומרי הגלם בתחילת השנה: תלמידים שונים ומגוונים. כל ילד עם עברו, עם צרכיו, עם יכולותיו. הוראות הפעלה? יש ספרי לימוד, יש המלצות, השתלמויות...אבל רוב הכלים איתם המחנך עובד באים מתוכו: רגישות, איכפתיות, תחושות בטן, הקשבה, אהבת אדם, נתינה ותקווה.

וגם אלה לא מספיקים. אישיותו של התלמיד ורצונותיו הם שותפים בתהליך היצירה. התלמיד אינו כחומר ביד היוצר...

ואחרי התהליך הממושך של החינוך, התוצר המוגמר? מה אם החינוך לא הצליח? האם ניתן לתקן טעויות? יש אנשים שזוכרים את הטעויות שנעשו בחינוך כל חייהם. חינוך הוא לא תהליך הפיך.

מרוב התלמידים שלנו אנחנו נפרדים ולא שומעים עליהם יותר. לעיתים אנו זוכים לשמוע על מישהו או לפגוש מישהו ולראות אם היצירה החינוכית הצליחה.

לנו, לדוד (אישי) ולי, הייתה השנה חוויה עוצמתית. בטיול השנתי של "ידיד לחינוך" פגשנו את מיכה ביטון שהיה תלמיד שלנו לפני כארבעים שנה. רובכם ראיתם ושמעתם אותו. ילד שחווה מצוקה משפחתית וכלכלית, גדל, התבגר והפך למוזיקאי מצליח, איש חינוך ובעל משפחה לתפארת. לפני כחודש השתתפנו בחתונת בתו הבכורה, צעירה נאה ומשכילה, משפחה שיצאה מהמצוקה. מיכה הגשים חלום, ואנו, כך אנו מאמינים, תרמנו את חלקנו.

זכינו לראות וליהנות מהיצירה החינוכית שהיינו שותפים לה.

קיבלנו מתנה יקרה.