הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

יורם גלזר מרחובות, בן 71, שנה שנייה ב"ידיד לחינוך"

"עבודה עם ילדים בחשיבה מחוץ לקופסא, זה מה שאני אוהב", אומר יורם גלזר. "לא חשבתי שלילדים בכתה ו' יש כאלה רעיונות".

יורם מגיע מתעשיית ההייטק. הוא עבד בתעשייה האוירית וניהל את  פרוייקט  מערכת הנווט של החץ. הוא רצה להתנדב בבית ספר תיכון, כי חשב ששם יביא יותר תועלת, אבל משהדבר לא הסתייע, החליט להתנדב ביסודי, כרגע הוא מתנדב בביה"ס שז"ר, שם גייסו אותו לעבוד עם תלמידים בפרוייקט של משרד החינוך. הפרוייקט  נקרא: "מצויינות במדע ובטכנולוגיה". יורם היה מעדיף שהפרוייקט ייקרא: "יוזמה וחשיבה יוצרת", כי זה לב העניין, הוא אומר, וזה איננו אמור להיות מיועד דווקא לתלמידים מצטיינים, יש תלמידים, שאינם נחשבים למצטיינים ואינם בולטים כלל, אבל יש להם חשיבה  שונה ואת אלה צריך לדעת לזהות.

לפעמים ילד משמיע רעיון בקבוצה והילדים מסביב צוחקים, זה נשמע להם לא מציאותי, אבל יורם שואל אותם למה הם צוחקים, "להיפך, זהו רעיון אדיר, אני אומר".

אז איך כל זה עובד? יורם נמצא בכתה עם חמישה עשר תלמידים פעם בשבוע  אחרי השעה אחת בצהרים. הוא נמצא בכתה יחד עם המורה, שלה יש סילבוס אותו היא צריכה להעביר: "פיתוח מוצר במדע ובטכנולוגיה". המורה היא זו שנותנת את הבסיס ויורם עובד עם התלמידים על החלק היישומי של המוצר.

אני מבקשת דוגמאות ויורם מביא אותן בשפע, למשל: תנור שמש. זהו תנור שאפשר לבשל בו במקומות משופעי  שמש. כלומר, יש כאן שימוש באנרגיה סולרית לחימום ולבישול. באפריקה, הוא אומר, מבשלים על תנורים כאלה, והם יכולים להיות מספיק קומפקטיים אפילו לשימוש בפיקניקים.

"בקבוצה שלנו, הילדים בדקו עם איזה חומרים כדאי להשתמש, כדי להעלות את היעילות של תנור כזה, או איזה רפלקטורים יעילים בחימום התנור. כאן מדובר איפה על חקר ופיתוח. מכאן, עברו ליישום. התלמידים יצרו סוג של תנור מכל חומר, בדקו, עשו מדידות והביאו תוצאות.

תלמיד אחד, מספר יורם, בנה מאוורר סולרי שעובד עם אנרגיית השמש וקנה גם מנוע קטן. את הכל הוא בנה לבד.

הייתה קבוצה שפיתחה על פי רעיון של אחת התלמידות, חממה סולרית לכל עונה, כלומר, חממה שהגג שלה נפתח ונסגר, הכל באנרגיית השמש.

דוגמא נוספת שמביא יורם היא מיתקן בטיחות להדברת מזיקים בבית. הרעיון הגיע מהילדים עצמם לאחר האסון שקרה בירושלים ובו נפגעו ילדים בדירה שבה נעשתה הדברה. "מצא חן בעיני שהילדים חשבו על הנפגעים וחיפשו דרך שדברים כאלה לא יקרו". הישום נותן בקרה גם לבית וגם למדביר עם איזה חומרים להשתמש ועוד, רק כשנדלקת נורה על פי טיימר, מותר להיכנס לדירה לאחר ההדברה.

לשאלתי, מה עושים עם כל הדגמים הנפלאים האלה, עונה יורם שכרגע אין אמצעים כספיים וגם אין די זמן ודי שעות להפוך את הדגמים שהילדים בונים למשהו יותר ממשי, למרות  שבתי הספר העוסקים בכך, מפרסמים את העשייה שלהם ויש מחלקה אחראית במשרד החינוך. אני, הוא אומר, פשוט אוהב לדחוף וליישם רעיונות של ילדים בגיל כזה מוקדם.

יורם נולד ברחובות. למד בביה"ס להנדסאים מיחשוב ובקרה ובאוניברסיטה הפתוחה, ניהול וכלכלה ומדעי הטבע. בסוף מלחמת יום בכיפורים, לאחר ששירת חצי שנה, ניתנה לו האפשרות כמו גם לאחרים, ללמוד שנה  אקדמית בחינם. יורם למד חינוך וקבל תעודת הוראה. לימים עבר לקבוץ נתיב ה-ל"ה. "כשהגעתי לשם, הוא אומר, "שאלו אותי, מה אני יודע לעשות, אמרתי: "הכל,  אני אפילו יכול לעבוד ברפת, אבל, כששמעו שיש לי תעודת הוראה, מייד קפצו על המציאה. 'נפלת לנו מהשמים'. ואז הוא נשלח ללמד בתיכון האזור גבעת ברנר שם למדו גם ילדי הקבוץ שלו. הוא לימד מחשבים, פיזיקה ואלקטרוניקה. ולידיעת הקוראים, יורם בזמנו הפנוי חיפש עבור הקבוץ מוצר מוביל וכך מצא את תמי 4 אותו הביא לקבוץ ועזר להקים ולפתח אותו.

בקבוץ שהה יורם חמש שנים ועבר אחר כך לעבוד כאמור, בתעשייה האוירית. היזמות והעשייה האחרת מלווים אותו כל הזמן. לפני חמש שנים פרש. עכשיו, הוא אומר, אני לא מבין למה לא פרשתי קודם. הוא אוהב לעשות הרבה דברים שלא עשה כל זמן שעבד: לומד בחוגים, עוסק בתחביבים ובונה צעצועים לנכדים.

יורם חושב שצריך לבדוק איך מושכים עוד מתנדבים בגיל המבוגר מתחום ההייטק והטכנולוגיה, אנשים עם ידע ונסיון לטובת החינוך. " חשוב לספר מה קורה ולהעלות את המודעות לאפשרויות הקיימות בהתנדבות בהוראה. הרבה מהחברים שלי אומרים שהם רוצים לעשות משהו שלא עשו אף פעם והנה, זו ההזדמנות".