הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

לסלי סרברו בן 90 , שבע שנים ב"ידיד לחינוך"

התרשמות וסיכום: דליה מדיני ויפה דואק

לסלי הוא מתנדב בנשמתו. רוצים את סדר היום השבועי שלו? בבקשה:

הנה מקצת מעשייתו המפוארת: קודם כל הוא עסוק בעבודות קרמיקה וציור, חוץ מזה הוא משתתף במקהלה ובחוג דרמה. הוא גם שוחה בבריכה, ואם לא די בכך, אז הוא ואשתו מסייעים יחד במחלקה הסיעודית בבית הדיור המוגן שמקום מגוריהם ופועלים על פי הוראות העובדת הסוציאלית.


לסלי ואשתו בבט   

 

חשבתם שזהו? אז דעו לכם שלסלי גם מתנדב בוועדת קבלה לתושבים חדשים ובוועד בית הכנסת שבישובו. כשצריך, הוא גם משמש כמחליפו של החזן הקבוע. ומידי שנה הוא עולה לתורה בפרשת "בהעלותך" - פרשת בר המצווה שלו.

ללסלי יש יומן מסודר ושעות קבועות וכפי שכבר הבנתם, בכל יום יש תוכנית הכוללת פעילויות למידה והעשרה וכן שעות התנדבות.

ביום ב' לסלי לומד במכללה .


הציור האהוב על לסלי, מתוך סידרת ציורי התנ"ך שצייר

ביום ג' הוא מכייר ומצייר תמונות נוף מרהיבות ויצירות העולות מהגיגיי דמיונו ששזורים בהם סיפורי התורה וראייה פנימית מעניינת.

ביום ה' לסלי מלמד אנגלית בבית ספר "יובלים" שבצורן, כבר שבע שנים שהילדים ממתינים לבואו בשער בית הספר למפגש של הנאה צרופה.

כמה שעות אתה מלמד?

"כמה שצריך. אני נמצא בקשר קבוע עם המורה, יש לי חדר קטנצ'יק בביה"ס, ואני נמצא לפעמים עם ילד אחד ולפעמים עם שלושה. קורה גם שאני יושב עם הילד בתוך הכתה עצמה, הכל על פי מה שצריך. אני מאד נהנה מזה, זה קדוש בעיני".

לסלי מתנדב ב"יובלים" כבר שמונה שנים, הוא מגיע לבית הספר לפני שמונה בבוקר ומלמד בכיתות ג-ה. אין לו מושג מדוע הרכזת היישובית שלו, יפה דואק, רצתה שנכתוב עליו כתבה.

She is crazy"" הוא אומר. "אם אני יכול לעזור במשהו, אז אני עוזר, וככה זה כל החיים. העיקר שאני נהנה. אני פוגש ברחוב ילדים שלימדתי בעבר וגם היום, הם קוראים לי: 'היי לסלי', ומדברים איתי".

"כשאני מקבל ילד חדש, אני מסביר לו קודם כל, מה זה מתנדב. אני שואל אם יש מישהו במשפחתו שמתנדב וגם אומר לו שאני בא ללמד, כי אני רוצה, ואם הוא, התלמיד, אינו רוצה לבוא אלי, שיגיד למורה ולא יבוא. לפעמים, חצי שעור זה שיחות, כדי להתקרב לילד ולשבור שתקנות וביישנות".

"חשוב לי שהילד יהיה מרוצה. אני מסביר לו את חשיבותה של השפה האנגלית בכל תחומי החיים, אפילו בספורט. 'נגיד שתגיע לאנגליה בתור ספורטאי', אני אומר לו.

לסלי מספר שהמנהלת בביה"ס וצוות המורים מאד נחמדים אליו, "כולם! אני מרגיש כמו חלק מהצוות, ממש לא כמו אורח".

הוא מדגיש שבאופן עקרוני אין הבדל בין העזרה שהוא נותן לילדים לבין העזרה שהוא נותן למבוגרים שבדיור המוגן, אבל בכל זאת, ההרגשה היא שונה. עם הילדים יש הרבה שמחה, עם המבוגרים ההרגשה שונה. יש הרבה בעיות, אין הרבה שמחה, אבל גם זה וגם זה חשוב.

לסלי סרברו – פרופיל אישי

לסלי נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.

למד רפואת שיניים באוניברסיטה ביוהנסבורג ,היה חבר בעמותה בינ"ל של יהודים רופאי שיניים שנקראת "אלפא אומגה" ויש לה סניף בישראל.

במסגרת עבודתו באוניברסיטה בתל אביב, יצא לשבתון בתאילנד ובמשך חצי שנה טיפל בתאילנדים והדריך סטודנטים. כך גם בארה"ב. במסגרת "אלפא אומגה" נסע גם להסתכלות בבי"ס לרפואת שיניים בסין.  

אשתו, בבט הייתה קלינאית תקשורת במקצועה ויחד הקימו משפחה לתפארת. ב- 1960 עלו עם שלושת ילדיהם לישראל מתוך ציונות ואהבת הארץ. המשפחה למדה באולפן בפתח תקווה, ולאחר תקופת הסתגלות עברו להרצליה, שם הקים את מרפאת השניים בה עבד לצד עבודתו באוניברסיטת תל-אביב כמרצה בכיר בפקולטה לרפואת שיניים במשרה מלאה. לסלי היה אחראי על הקורסים לעולים חדשים וחבר ועד הסתדרות רופאי שיניים סניף תל אביב.

מיום עלייתו ארצה שימש לסלי כקצין רפואה, בתחום רפואת שיניים, במילואים. מידי שנה היה יוצא לחודש מילואים, תמיד בסיני. לדבריו כך הכיר את דרום הארץ.

לסלי ובת זוגו נשואים 64 שנים. הם חיים "בפרוטאה בכפר" - דיור מוגן בבני –דרור כבר 14 שנים. הם חובקים 16 נינים ונכדים, כולם בישראל, ועל כך גאוותו..

השנה חגג לסלי 90 שנה. לראשונה התבקש ע"י בתו לבצע הוראות מבלי לשאול שאלות, פשוט להגיע למלון דן באילת יחד עם רעייתו ושם חיכתה לו הפתעה מרגשת. הוא פגש את כל משפחו הגרעינית: ילדים, נכדים ונינים. אחותו מדרום אפריקה וקרובי משפחתו מארה"ב – כולם הגיעו וחגגו במשך ארבעה ימים נפלאים במלון. לסלי עדיין נרגש כשהוא מספר על החוויה הזו.

כל שנותר לומר על לסלי שהוא איש אשכולות, מלא באור ומהווה דוגמא לחשיבה חיובית ועשייה פורצת דרך. ישר כוח ובריאות איתנה לו ולבת זוגו.