הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

מקומה של הסליחה ביהדות ועקרונות החקלאות האורגנית

מפגש יישובי לפתיחת שנה

כתבה וצלמה: מאשה ליפשיץ

בבוקר חם ולוהט התכנסנו חבורה של כ- 30 מתנדבי "ידיד לחינוך" חוף הכרמל, למפגש פתיחת השנה החדשה, במתחם בוסתן תום שבחוות מַקוּרה, סמוך למושב כרם מהר"ל.

ישבנו בצוותא בסככה, בצל, כשרוח נעימה מלטפת אותנו ומרחיקה מאיתנו את החום והלחות.

אורה, הרכזת שלנו, פתחה את המפגש בקריאת שיר "בכל אלול / אביגיל מגידנה גרוס. אביא ציטוט ממנו, המתקשר לפעילות הבאה שלנו: "... זהו זמן רחמים ועת לתשובה, שנכתב ונחתום בספר אהבה."

הנתון הבא ממלא את כולנו גאווה והערכה רבה לפועלה של אורה: בחדשי הקיץ נוספו עוד 20 מתנדבים חדשים ואנחנו מונים היום 52 מתנדבים. לגבי יישוב קטן יחסית, חוף הכרמל, נתון זה מרשים, ומשקף את איכותה של האוכלוסיה עליה הוא מבוסס.

גם הדוברת הבאה, יוליה ארגמן, מנהלת אגף החינוך של המועצה האזורית חוף הכרמל חיממה את ליבנו בהערכתה הרבה לפעילותנו ביישוב ובבתי הספר. מדבריה: "גם העצמתו של תלמיד אחד שווה את ההשקעה הרבה שהמתנדבים תורמים ומשקיעים."

אילה סמואלס רונן (במרכז התמונה משמאל), הָרָבָּה של קהילת "תפילת האדם" בקיסריה, הובילה לפעילות הבאה. היא קשרה את השיר "בכל אלול", שקראה אורה, לחודש אלול – הוא חודש הסליחות, לנושא השיעור שלה – הסליחה.

בראש השנה, על פי האמונה, נקבע דינו של אדם לחיים או למות. לכן החודש המקדים את ראש השנה הוא חודש הסליחות. כבר נאמר: "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו" (משנה, יומא, ח, ז).

בסליחה יש נותן ויש מקבל. זוהי פעילות לא פשוטה ומורכבת ובמהלכה מתעוררים קשיים, גם אצל הפוגע לכאורה, הרוצה בקבלת הסליחה וגם אצל הנפגע שמקבל או דוחה את הבקשה.

הָרָבָּה אילה הביאה לנו את נקודת מבטם של שני מקורות מן העבר: המשנה מהמאה השלישית לספירה והרמב"ם מהמאה ה- 12.

במישנה יומא דף פז ע"א (יומא הוא יום הכיפורים) מובאים מספר סיפורים שעוסקים בנושא הסליחה. למתעניינים - ניתן לקרא עליהם ב- פורטל הדף היומי או במקורות אחרים.

המשמעות היא שהסליחה היא פעולה מורכבת ולעתים מסוכנת. אפשר ללמוד מהסיפורים שאין התיישנות על הפגיעה, בקשת הסליחה היא לא פעם עניין של חיים ומוות, כל אחד יכול להיפגע, לא משנה באיזה מעמד הוא.

על פי הרמב"ם: "לא רצה חברו למחול לו--מביא לו שורה של שלושה בני אדם מריעיו, ופוגעין בו ומבקשין ממנו.  לא נתרצה להן, מביא לו שנייה ושלישית.  לא רצה, מניחו והולך לו; וזה שלא מחל, הוא החוטא." כלומר מבקש הסליחה חייב להתעקש ואם יש צורך, אף לערב את הציבור. לאחר שמיצה ולא ריצה מניח לנפגע. הוא קיים מצווה ואילו המסרב הופך לחוטא.

איילה קינחה בקטע מתוך ספרו של יהודה אטלס, שממחיש את הקושי של בקשת הסליחה:

"אֲנִי מוּכָן לֹא לֶאֱכֹל שׁוֹקוֹלָד.
אֲנִי מוּכָן שֶׁלֹא יִקְנוּ לִי צַעֲצוּעִים.
 
אֲנִי מוּכָן שֶׁלֹא יַרְשׁוּ לִי לָצֵאת וּלְשַׂחֵק.

אֲנִי מוּכָן אֲפִלוּ לְקַבֵּל מַכּוֹת.
הָעִקָר
לֹא לְבַקֵשׁ סְלִיחָה."

מכאן המשכנו לפעילות הבאה: סיור בבוסתן תום.

בוסתן תום הוא מרכז לימודי חוויתי להקניית ידע וערכים לשימור הסביבה ולדו-קיום בין האדם לטבע.

הבוסתן נושא את שמו של תום פרקש, טיס מסוק קרב אפצ'י שנפל במלחמת לבנון השנייה והוקם לזיכרו. המפעל משקף את אופיו, דעותיו וערכיו של תום.

ענת פרקש, אמו של תום ושתי מתנדבות בבוסתן סיפרו לנו על מטרות הבוסתן והפעילות המתקיימות בו. המפעל מבוסס אך ורק על פעילות מתנדבים ולכן יודע להעריך את מתנדבי "ידיד לחינוך" שהגיעו לסדנה בבוסתן, ושמוכנים לצאת מתחום מרחב הנוחות שלהם כדי לתרום לקהילה.

בוסתן תום שם לו למטרה לחשוף באמצעות חוויה ולמידה את הערכים של הבוסתן הקשורים לקיימות, אקולוגיה, חקלאות אורגנית, וערכים הקשורים לשיתוף פעולה בין האדם לטבע ובין אדם לקדם את ארבעת העקרונות עליהם מושתתת החקלאות בת הקיימא (פרמקלצ'ר) והם: עיקרון הבריאות, עיקרון הסביבה, עיקרון ההוגנות ועיקרון האחריות.

בבוסתן מבקרים אורחים רבים, ממגזרים שונים בחברה הישראלית. בעיקר תלמידי בתי ספר, שבאים להכיר ולהתנסות בחקלאות בכלל ובחקלאות בת קיימא. אנשים עירוניים מנותקים מהטבע ולא מקשרים את המוצרים שהם מורידים מהמדף במרכול לגידול החקלאי ולקשיים הכרוכים בו.

להרחבה לחץ כאן

כאמור הבוסתן מתבסס על פעילות מתנדבים. בבוסתן פעילים מתנדבים, מדריכי נוער, בני תנועות נוער בשנת שירות. הבוסתן ישמח לקלוט מתנדבים נוספים בתחומי הדרכה, יצירה ועבודה בחממה. הבוסתן נגיש גם לבעלי מוגבלויות.

לסיום: הרמנו כוסית לכבוד השנה החדשה ומקווים שתהא שנה טובה, פורייה ומוצלחת למתנדבים שלנו.

 

   המדריכות בבוסתן בפעולה: נטע מוליכה אותנו בתחנות הבוסתן ומתנדבת נוספת מספרת על חוויותיה במהלך ההתנדבות בבוסתן

   

המתנדבים מתכנסים בצל הסככה מאזינים ומתכבדים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מספר תחומים מודגמים בבוסתן:

  • ערוגות ירק
  • עצי פרי שונים וביניהם זנים שונים של זיתים, מסיק והפקת שמן במתקן המחקה בית בד עתיק באמצעות ים ומֶמֶל ומיצוי השמן בעקלים ומכבש
  • מתקן להפקת ביו גז מתן לשימוש כגז לבישול
  • קומפוסר (מתקן פירוק אשפה ביתית רטובה) המבוסס על תולעים אדומות וקבלת הומוס כתוצר לדישון הגן האורגני. התולעים האדומות מעכלות את הפסולת הרטובה. המבקרים צופים בתולעים וממששים את התוצר שלהן שהוא בעצם ההפרשות שלהן
  • כוורות דבורים, שהדבש שהן יוצרות נירדה במכון הדבש של הבוסתן

מבחינתי יש חשיבות רבה למיזמים של בוסתן תום המשתפים פעולה עם בתי הספר באזור:

בבית הספר "ימין אורד" פועלת תכנית "תלמים" המקצה קבוצות תלמידים לעזרה בחקלאות למספר שעות ביום בין חקלאי האזור. במסגרת זו מגיעה אחת לשבוע קבוצת תלמידים קבועה תלמידי הפנימייה של בית הספר, לבוסתן, זו השנה השנייה ועוסקת בעבודות כמו זריעה, שתילה, עישוב באמצעות חרמש מוטורי, בניית ערוגות, עידור וגיזום עצים. התלמידים עוברים תהליך העצמה  בתפיסתום לגבי אחריות אישית, יחסם לעבודת כפיים וגילוי יוזמה אישית בפרוייקטים פרי חשיבתום ויצירתום.

בנוסף מתקיים קשר של הבוסתן עם תלמידי בית הספר מיתר, המגיעים לעבודה במקום אחת לחודש ועם בית הספר המשותף (תלמידי י – יא) במגמת תזונה, בתכנית למידה על גידול מזון משלב הזריעה ועד שלב היבול.