הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

"אין לי זמן"

ראיון עם יונה זילברמן, רכזת המתנדבים בגבעתיים שפורשת מתפקידה

מאת: שושנה רשף

"אין לי זמן", זה המוטו של יונה זילברמן, רכזת קבוצת "ידיד לחינוך" בגבעתיים.

גבעתיים היא עיר לא גדולה, אפילו קטנה אפשר לומר, וכולם מכירים את כולם (כמעט). אמרת: יונה זילברמן, אמרת: "ידיד לחינוך".

יונה היא בוגרת המדרשה לאמנות, ובוגרת אוניברסיטת בר אילן.

כשביקשתי להיפגש איתה לצורך כתבה באתר "ידיד לחינוך", היא נענתה מיד והוסיפה: "אני לא חדשה בתקשורת, כבר לפני עשר שנים הייתה עלי כתבה בטלויזיה בתוכנית "ערב חדש", שמטרתה הייתה לחשוף את העמותה וגם ברדיו ראיינו אותי בהקשר זה".

עשר שנים היא מרכזת בגבעתיים את מתנדבי "ידיד לחינוך", ואין זה דבר של מה בכך. העבודה כוללת הרבה מעבר לגיוס מתנדבים, מפגשים איתם, ושיבוצם לפי כישוריהם בבתי הספר.

על איזה פעילויות נוספות את יכולה לספר במסגרת התפקיד?

"משימה נוספת, למשל, היא הביקורים בבתיה"ס ומפגשים עם רכזי המתנדבים שם, כדי לעמוד על השתלבותם לפי הצרכים. אני גם עומדת בקשר עם מנהלי בתי הספר ומנסה לפתור בעיות שמתעוררות. מן הצד השני אני גם מקיימת מפגשים ושיחות עם המתנדבים עצמם".

יונה מלווה את המתנדבים, מתעניינת, קשובה תמיד לצרכיהם, בקשותיהם וכל זאת בחיוך. (מניסיון אישי ש.ר.)

זה עוד לא הכל. יש צורך גם בקשרים ובמפגשים עם גורמים שונים ברשות המקומית לתיאום ולאירגון פעילויות שונות עבור המתנדבים. אחת לחודש מקיימת יונה מפגש מתנדבים, שמטרתו להעשיר מבחינת תכנים פדגוגיים ומקצועיים, להתחבר לעניניי דיומא, ללכד, לחבר וליצור שיח בין המתנדבים עצמם. כמו כן קיימת פעילות גם בתחום החוויתי כמו טיולים.

עשר שנים זה לא הולך ברגל, למה החלטת לפרוש? אני שואלת.

התשובה מוכנה בפיה: "אני רגילה לנוע. אני מחליפה תפקידים. מסיימת אחד ועוברת לזה שאחריו. כך אני נוהגת לאורך 60 שנות פעילותי גם כשעבדתי כמפקחת במערכת החינוך, ועכשיו אני מיישמת זאת ב"ידיד לחינוך". אני גם אוהבת אתגרים" היא מוסיפה.

"התחלתי כמורה, עבדתי במושב יד רמב"ם, ברמלה ובר"ג", היא מספרת. "הייתי ראשונה בעיר בפעילות של עבודה בקבוצות. הדרכתי מורים בדרכי הוראה אלטרנטיביות. נסעתי בין כל המרכזים הפדגוגיים (היום מרכזי פסגה), והדרכתי מורים בשעות אחר הצהריים." בהשתלמויות מורים שימשה יונה כטיוטר וכמנחה לנושא זה בבית הספר להשתלמויות מורים שהיה בבית ברל. זו הייתה הצלחה שהובילה להצעה לפיקוח בבתי"ס יסודיים. ואם לא די בזה, היא קבלה בשלב מסויים הצעה משר החינוך לשעבר מר זבולון המר, להיות מפקחת ארצית בחינוך הממלכתי, להעמקת החינוך היהודי ולכתוב תוכניות לימודים בנושא זה. יונה כפי שהיא מעידה על עצמה, אוהבת אתגרים ולמרות אילוצים וצרכים לא פשוטים, שהתפקיד חייב, היא הסכימה ונעתרה לתפקיד.

עוד, היא מספרת, שבאותה תקופה היא עבדה בלשכת השר בירושלים, כתבה תכניות לימודים עבור כתות א-י"א בשיתוף עם צוות שכלל כמאה איש מכל הארץ.*(עם הזמן התפקיד מאד התפתח והיום מטפלים בו במינהל לחינוך ערכי במזכירות הפדגוגית.)

 "בגיל ששים הרגשתי שמיציתי את עבודתי במשרד החינוך והלכתי הביתה". עברה רק שנה כשדינה בנקלר, שהייתה ממקימי עמותת "ידיד לחינוך" פנתה אליה והציעה לה להקים את קבוצת "ידיד לחינוך" ברמת גן ולרכז אותה. ואז, שוב מן ההתחלה, נכנסה יונה למסלול חדש והפכה רכזת "ידיד לחינוך" בגבעתיים.

בחיוך היא ממשיכה: "משבעה חברים שלי, אותם גייסתי מארגון ה"ליונס", שם אני פעילה עד היום, בתמיכת ראש העיר בזמנו, מר ראובן בן שחר, בעידוד ראש מחלקת החינוך בעיר, מיקי קיסרי, ובברכת כל מוסדות העיריה, התחיל "המפעל החדש".

במהלך השנים הצטרפו מתנדבים חדשים בעיקר מפי השמועה ובשיטת "חבר מביא חבר". כיום העמותה בגבעתיים מונה בסביבות מאה איש ואשה, המתנדבים בספריות ובכל בתיה"ס היסודיים בעיר.

בנוסף ובמקביל לפעילותה ב"ידיד לחינוך" ניהלה יונה את צוות התקשורת של העמותה, אך בשל עומס יתר היא העבירה בשנתיים האחרונות את התפקיד.

בכל שלב בשיחה שלנו מזכירה יונה את שמוליק בעלה, על התגייסותו, על שעמד לצדה ומודה לו על עזרתו לאורך כל התקופה.

ובכל זאת אני שואלת, היו וודאי גם קשיים בדרך?

 הופתעתי מהתשובה: "לא היו קשיים, הכל זרם, וכך זה ממשיך". ואז, בכל זאת מצאה: "ככל שהממדים של העמותה גדלו, השתנתה גם האווירה. זה תהליך טבעי, ככל שגדלים הקשר הבינאישי הולך לאיבוד".

וכעת יונה פורשת ומוכנה למשהו אחר. "פנויה להצעות", היא אומרת. וזאת, למרות שאין לה רגע פנאי. היא מציירת, מצלמת ומעבדת תמונות במחשב, משתתפת בתערוכות צילום, כותבת ספרי ילדים, וגם ספרי יעץ (מדריכי שדה לילדים ולנוער). בימים אלה היא כותבת ספרי לימוד המיועדים לבי"ס יסודיים ומדריכים למורים. יונה משתתפת בקבוצות צילום, וגם ממלאת תפקידים בכירים בליונס גבעתיים ובנציבות ליונס ישראל. לפני שנתיים אף זכתה לתואר "יקיר העיר גבעתיים".

וגם זה עיסוק: יש לה שני ילדים וששה נכדים. וכולם כמובן "חכמים, יפים ומוכשרים, וזו הריבית ועליהם הגאווה".

אז מה הפלא שאין לה זמן? ולמרות זאת היא מרגישה שהיא עוד יכולה לעשות המון, לדבריה.

"והעיקר תמיד בסבר פנים ובחיוך" היא מסיימת.

 

אנו מביאים כאן כתבה שהתפרסמה על יונה: במגזין גבעתיים פלוס עמ' 38 - 40 לחץ כאן