הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

ראיון עם לאה בן צבי, אם שכולה מעין חרוד

ערב יום הזיכרון תש"ף - לאה בן צבי מקבוץ עין חרוד מספרת על בנה, רמי, שנהרג בלבנון

 

"אני לא צריכה יום זיכרון", אומרת לאה בן צבי, מקבוץ עין חרוד, אמו של רמי בן צבי שנפל בלבנון. "כל יום אני הולכת לגן העדן, שם הוא נמצא, זו ההליכה היומית שלי. השנה מתקיים בעין חרוד טקס זיכרון וירטואלי. אני לא משתתפת. זה לא אמיתי", היא אומרת, "אבל מצד שני, אני כן צריכה את היום הזה בגלל ההתקהלות, לכבוד כל האנשים הרבים שמגיעים. חשוב לי שיזכרו אותו. זו החתונה של רמי, כל שנה הוא מתחתן".

באוקטובר 1983 סיים רמי את תקופת שירות החובה, הצטרף לצבא הקבע, ולבקשתו הוצב בשייטת 13. בסיום שנת שירות הקבע חזר לביתו בקיבוץ עין חרוד. בחודש אפריל 1986 נענה לפניית מפקדו לחזור לצה"ל לתפקיד מפקד פלוגה. רמי היה אמור לצאת לקורס מ"פ אך יציאתו לקורס נדחתה. רמי קיבל פלוגה בחטיבת גבעתי, ועד מהרה הפך שם לדמות נערצת כמפקד וכמחנך ויצא לשרת בלבנון.

ביום י"א באדר תשמ"ז (12.3.1987) בהיותו מפקד מארב של חייליו, רמי פתח באש על חוליה שארבה להם בשטח. בחילופי אש עם המחבלים נפגע רמי מכדור אחד בעורק הראשי בצוואר ונפטר מאיבוד דם רב. הוא הועלה לדרגת סרן חמישה ימים לפני מותו, אבל בעיצומן של ההכנות למארב, אפילו לא הספיק לענוד את הדרגות החדשות.

"יומן לבנון שכתב רמי, הוא מסמך נדיר שנכתב במהלך הקרבות ולעתים תחת אש. זהו מסמך המביא תיאור נאמן של לוחם צעיר הנחשף להתמודדות קשה עם המוות, עם ערכים עליהם התחנך ועם אמינותו" (מתוך אתר "יזכור" לחללי מלחמות ישראל)

מה את הכי זוכרת מרמי, אני שואלת, ולאה עונה: "כשהיה רמי ילד, בכל יום שישי היו מחלקים לילדים בגן סוכריות על מקל. הייתה שם בגן ילדה שקבלה סוכריה צהובה, והיא בכתה והתעקשה שהיא רוצה דווקא אדומה. רמי, שקבל סוכריה אדומה, אמר לה: 'קחי את שלי, יהיו לך שתיים'. ככה זה התחיל", אומרת לאה, "זה היה רמי".

לאה מתנדבת בביה"ס "עמק חרוד" בכיתות א'. " חבל שלא פתחו את "ידיד לחינוך" לפני עשרים שנה, כל יום בהתנדבות מוריד לי את הגיל ביום".