הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

מפגשי סוף שנה של מתנדבי נס ציונה

השתתפו בכתיבה: איזה סורוקין, חוה וינברג, שרה שלף וזהבה וינוקור

חנה ורשביאק, רכזת "ידיד לחינוך" בנס ציונה מספרת, כי כל 19 בתי הספר בעיר, שבכולם פועלים מתנדבי העמותה, קיימו מפגשים במקומות פתוחים על פי הנחיות משרד הבריאות. "אחד הדברים המיוחדים במפגשים אלה הייתה העובדה, שניהלו אותם ראשי הצוותים בבתי הספר ללא יוצא מהכלל. הדבר נתן במה לראשי הצוותים, כוח ועידוד". ההנחייה הייתה שבכל מפגש חייבת להיות גם פעילות חברתית סביב העמקת ההיכרויות של המשתתפים אלה עם אלה. "הפעילויות שנבחרו, הביאו את האנשים לספר על עצמם ולחשוף צדדים לא מוכרים, זה היה חשוב במיוחד בימים אלה", היא אומרת "בהם אנשים היו זקוקים להיפתח ולשתף בתחושותיהם. לכל אחד מהמפגשים הגיעו מנהלות בתי הספר ונשות הקשר שלהם עם המתנדבים, מה שמוכיח על קשר מיוחד של המתנדבים עם בתי הספר".

"כיוון שהוגדרנו כקבוצת סיכון, ונאסר עלינו להיכנס בשערי בית הספר", כותבת איזה סורוקין, ראש צוות בביה"ס בן צבי, "יזמתי מפגש לסיום השנה עם צוות המתנדבים, מנהלת ביה"ס, המורה המקשרת ורכזת ידיד לחינוך של נס ציונה.
המפגש נערך בביתי, תוך שמירה על כללי משרד הבריאות, ישיבה במקום מאוורר במרחק אחד מהשני/ה ועם מסכות".

"מפגש סיום שנה לקבוצת מתנדבי "ידיד לחינוך" בבי"ס בינתחומי "הדר" בנס-ציונה התקיים בחצר ביתו של המתנדב אבי אזרד (על פי כל תקנות הקורונה)", כותבת חוה וינברג, ראש צוות בבינתחומי "הדר". "שמחה גדולה הייתה להיפגש ואפילו שלא היו חיבוקים ונשיקות, היו צהלות שמחה. הגעגוע נשקף בעיניים מעל המסכות וידיים שנפרשו לצדדים בחיבוקים וירטואליים הביעו את הכמיהה שהייתה לפגישה.
המתנדב אבי אזרד סיפר, כי המשיך ללמד באמצעות הזום מתמטיקה ואנגלית מספר תלמידים במשך רוב התקופה. המתנדבת לאה מונטיקיו הייתה בקשר עם תלמיד עולה חדש בשיחות דרך הסקייפ (התלמיד לא ידע בכלל עברית והיא הצליחה לתקשר וליצור עמו קשר במקום שהמורים לא הצליחו). לאה סיכמה במילים נרגשות את השנה ההזויה, והמציאות המוזרה שנכפתה על כולנו".

חנה ורשביאק, שמה את הדגש בכל המפגשים על המשך ההתנדבות בעידן הקורונה. והציגה בפני המתנדבים את השאלה, מה הלאה, כיצד תראה השנה הבאה וכיצד נוכל לממש את ההתנדבות שלנו בבתי הספר בתנאי אי הוודאות שבה אנו נמצאים?
השיחות שהתנהלו בנוכחות מנהלות בתי הספר ונשות הקשר, העלו רעיונות יצירתיים ומקדמים עשייה והתנדבות.

למשל:

- חבר טלפוני - שיח אישי עם תלמיד על בסיס קבוע, לחיזוק הפן הרגשי.
- מפגשי למידה בזום בשעות הבוקר, כשהאחריות על בניית מערכת מותאמת תהיה על בית הספר.
- מפגש אישי בזום אחה"צ לצורך רגשי או לימודי. (לחשיבה: קיימת בעיה של חדירה לפרטיות הבית והמשפחה)

- שיחת ווידאו בוואטסאפ לצורך לימודי או רגשי. אם יעשה בשעות הבוקר, בית הספר יקח את האחריות על בניית מערכת מותאמת. אם אחה"צ - בהסכמת וביידוע ההורים.
- מפגש אישי במקום מוגדר וקבוע בחצר בית הספר, או במקום מבודד בתחום בית הספר. (בהתאם להוראת משרד הבריאות)

מה שהלך מצוין בימי ההסגר היה קריאת ספר בהמשכים בזום, לכיתות הגבוהות. אם כי ניתן להקריא סיפור בדרך זו גם לכיתות הנמוכות. אפילו כאשר כבר חזרו ללמוד בכיתות אפשר היה להקריא לכיתה סיפור באמצעות הזום.

לאחר חשיבה משותפת, המסקנה היא כמובן, שלקראת ראשית שנת הלימודים הבאה, אם הקורונה תמשיך להיות איתנו, צריכים להכין תוכנית לימודים עבור המתנדבים. כנראה, נצטרך ללמוד לחיות איתה.