הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

אן בלוך, בת 88 מאשקלון, ארבע שנים ב"ידיד לחינוך"

אשה ססגונית במבטא אנגלוסקסי כבד, מלאת מרץ למרות 88 שנותיה מקבלת את פני. ביתה שבאשקלון עמוס בעבודות אמנות פרי יצירתה: ציורים, פסלים מחומרים שונים, עבודות בבד, קטלוגים, קטעי עיתונות על עבודותיה – כל אלה מעניינים ומרשימים ביותר.
מיהי אן בלוך שבשנים האחרונות מתנדבת ב"ידיד לחינוך"?

אן נולדה בתל אביב. כשהייתה בת שנתיים עזבה משפחתה לקייפטאון שבדרום אפריקה, שם למדה בבית ספר, אותו, היא אומרת, לא תשכח לעולם. בית הספר הזה העניק לה לדבריה את כל היצירתיות שבה, סוג של מה שאנחנו קוראים היום בית ספר פתוח. "היה שם חדר אמנות עם קנווסים ובריסטולים לאורך כל הקירות ובאמצע שולחן עם צבעים ומכחולים. המורה רק לימדה איך מחליפים צבע ומנקים את המכחולים. 'את כל השאר אתם תעשו', היא אמרה". היו שם גם שעורי מוסיקה. התלמידים הפיקו וביימו הצגות ומופעים בעצמם. המורים היו רק האורחים.

לצערה, נאלצה אן לעזוב את כל הטוב הזה בסוף כתה י'. משפחתה לא יכלה לעמוד בתשלומים לבית הספר, ואן הלכה ללמוד כתבנות וקצרנות כדי להרוויח כסף. היא כמובן לא הייתה הטיפוס לעסוק בתחום כזה כל היום, ולכן הלכה לאודישיון של בית האופרה בקייפטאון, ( "אני משוגעת על מוסיקה"). זו הייתה האופרה הלאומית הדרום אפריקאית. אן השתתפה שם בכל האופרות הגדולות.

בגיל 17 הצטרפה  לתנועה הציונית הסוציאליסטית ושם פגשה את בעלה, אהרון בלוך, "הלכתי לתנועה כי אמרו לי שאפשר לפגוש שם בחורים יפים, משכילים ומבית טוב".

"אהרון היה אז בשנה השנייה של לימודי הרפואה שלו. כשסיים, הם התחתנו ושנה אחר כך עלו לארץ. אהרון הגיע ישר לתל השומר כרופא ילדים וכעבור שנה נשלח לאשקלון להקים שם טיפת חלב" (השנה הייתה 1957).

אהרון היה עסוק מאד ואן הייתה זו שניהלה את הבית וכל מה שסביבו. נולדו להם שלוש בנות ואן תפרה להן שמלות וכובעים "הכל עבודת יד. "לקחתי אז קורס בשנקר של פצ'וורק ( שטיחים בעבודת טלאים)".

ואז, "יום אחד נכנס אלי הביתה שכן שלי, שלמה כהן, שהיה מפקח על בתי הספר באזור, ואמר לי: 'את יודעת אנגלית, את קוראת אנגלית, את שרה באנגלית, למה לא תהיי מורה'? ואני עניתי לו: 'אני? אני לא מורה"'. אבל הוא שכנע ושלח אותה לאחד מבתי הספר בו היפנו אליה את כל התלמידים שהפריעו למורה ללמד בכתה. "התלמידים הגיעו אלי ולמורה היה שקט". מה היא עשתה איתם? תרגילי התעמלות היא אומרת.

בסוף אותה השנה החליטה אן, שאם היא תלמד, אז רק דרך האמנות. " כל מה שהתלמידים ילמדו, אני אצטרף אליהם בצד האמנותי". היות ולא היה לה חדר משלה, התקינה לה אן שולחן נייד על גלגלים ועליו צבעים, מכחולים, בריסטולים, ניירות, וכך נכנסה לכיתות עם העגלה הצבעונית שלה "והילדים קבלו אותי כמו את סנטה קלאוס". אחר כך עברה אן ללמד אמנות בביה"ס "נוף ים".

ב-1971 הציגה אן תערוכה של עבודותיה ב"בית עלי"- הגלריה העירונית, אשקלון ואז הזמינו אותה לעבוד ב"מרכז האמנות". "זה היה נהדר, כיף אמיתי", היא אומרת. "אני לימדתי ציור, אבל כמובן שלא עסקתי רק בזה". אן  אספה חומרי פסולת שונים, כסאות שבורים, כלים שבורים, עלים . הילדים השתמשו בכל אלה לציור ולפיסול. אן שילבה גם משחק בכל הפעילות הזו, והילדים, היא אומרת, אף פעם לא ברחו בהפסקות. אחר כך התחילה אן גם לעבוד עם בדים.

לפני כחמש שנים הגיעה  ל"ידיד לחינוך". הפעם החליטה להעביר לתלמידים את אהבתה למוסיקה. "ידעתי שאני משוגעת על מוסיקה ויש לי שירים נפלאים. באתי במטרה ללמד אנגלית דרך שירים. זה היה רעיון שלי, והדבר היחידי שחשבתי שאוכל לעשות".

אן יושבת מולי , שולפת ומחזיקה בידיה ערימה של דפים ובהם שירים משירים שונים באנגלית כמובן, ושרה תוך כדי שהיא מדברת. היא מספרת שנתנו לה בכל פעם קבוצה של חמישה ילדים, איתם היא התחילה עם שירים פשוטים. יחד עם זה, היא הביאה גם מוסיקה של בטהובן עם מילים של שילר. "חשבתי שבטהובן יהיה קשה, אבל הסתבר שלא". אחר כך שילבה גם מוסיקת גוספל ושירים מתוך "מיוזיקלס" שונים, כדבריה, שאהבה.  "מה יותר יפה מלהיכנס בבוקר לכתה עם: "Oh, What a Beautiful Mornin' (מתוך המחזמר "אוקלהומה")?"

יש לאן שיר על ירושלים אותו לימדה ביום ירושלים:  " 12   gates to the city"או:   " let my people go" אותו לימדה לקראת חג הפסח. "קודם אני שרה את השיר, אחר כך אני כותבת את מילותיו על הלוח והילדים צריכים להעתיק את המילים וכך אנו גם לומדים וגם שרים.  "הילדים רבים ביניהם, כולם רוצים להגיע אלי, השעור הרגיל משעמם אותם כי שם מלמדים על פי החוקים".

אן הייתה נשואה פעמיים, אבל גם בעלה השני נפטר. היא חיה לה לבדה בביתה המאד מיוחד. מוסיקה קלאסית מתנגנת כל הזמן ברקע ואן מסתובבת ומציגה את עבודותיה הנפלאות הממלאות כל פינה בבית. רואים שהיא אמנית בנשמתה.

עד כאן, הפגישה עם אן, אבל רק כשמדפדפים באינטרנט, מגלים עוד הרבה דברים על אן כאמנית:

אן בלוך למדה במכון אבני בתל אביב.  בין מוריה נמנו שטרייכמן ופרופס. 1981 קורס מעשה טלאים בשנקר.  תערוכות יחיד - 1971 הגלריה העירונית ''בית עלי'' אשקלון. 1983 גלריה יפו העתיקה. 1985 בבית האמנים, ירושלים. 1985 גלרית שער הנגב. 1988 בקייפטאון, דרום אפריקה. תערוכות קבוצתיות - 1981 מוזיאון ישראל, ירושלים. 1973 -1985 לימדה בסדנה לאמנות באשקלון. 1990 השתתפה בסדנה חופשית לאמנות בהדרכת איציק עדי. חברת אגודת הציירים והפסלים בישראל.

לכתבה המלאה לחץ כאן