הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

החיים יפים – שושנה אלטרזון מגבעתיים

מאת: שושנה רשף

שושנה היא ללא ספק אחת הדמויות הצבעוניות שיצא לי לפגוש במסגרת "ידיד לחינוך". היא מגדירה את עצמה קרייריסטית ששאפה תמיד לגדול, ומספרת שכבר בגיל 15 ידעה מה היא רוצה ואהבה מה שעשתה בהמשך. עשרות שנים היא עסקה והתמחתה בתחום הביטוח, התקדמה ועלתה לדרגת ניהול סניף בפניקס.

אחרי שפרשה לגמלאות, "לא אחת כמוני תשב בחיבוק ידיים. זה לא האופי שלי", היא אומרת ובהמשך: "חיפשתי מה לעשות ומצאתי את עצמי מתנדבת במשטרה כיומנאית. אני אוהבת עבודה משרדית, כך שהייתי מרוצה והיו מרוצים ממני", היא מוסיפה בחיוך. ואם לא די, בהמשך היא התנדבה גם באקי"ם.

ספרי לי על העבודה שלך ב"ידיד לחינוך", אני מבקשת

"החברות שלי עם יונינה פוקס ( רכזת מתנדבי "ידיד לחינוך" בגבעתיים) הינה מגיל 20, והיא זו ששידכה ביני לבין "ידיד לחינוך". כיום אני שייכת לבי"ס גורדון, כיתות ב' ו ג. אני בקשר טוב עם המורה וזו ממליצה על ילד או ילדה שמתקשים לעתים בהבעה בכתב ולעתים בקריאה, וכך אני יושבת עם הילדים בדרך כלל בספריה. העבודה יעילה יותר כשהיא פרטנית", היא מוסיפה.

"אני יושבת מול הילד או הילדה ודואגת שיווצר קשר בינינו, אישי ככל האפשר, וכמה שפחות פורמאלי. מכיוון שמדובר בגיל כל כך רך ורגיש, אני מתחילה בשאלה אישית, כאילו הייתה זו סתם שיחה". כדוגמה היא מספרת על אחד המפגשים: "היה זה אחרי אחת מחופשות חג. מייד ואיך שהתישבנו, שאלתי את הילדה, כאילו באקראי, 'איפה היית אתמול'? והוספתי שאני הייתי בפארק. הילדה מיד ענתה בהתלהבות שהייתה בספארי עם כל המשפחה, ובהמשך הוסיפה, 'אבל הלכנו לאט כי יש לי אח עם צרכים מיוחדים'".

"הפתיחות, הטבעיות בה נאמרו הדברים, הפכו את השיחה לאישית, אינטימית. הייתה זו מעין שיחת נשים", אומרת שושנה.

ועוד דוגמה: "הגיע אלי ילד עם בעיות כתיבה. הכתיבה אינה שוטפת, הוא מתקשה בארגון האותיות שקופצות לו למעלה ולמטה. אני דואגת שישים לב לא לחרוג עד כמה שאפשר, ולהשאיר את האותיות בין השורות. האינטראקציה בינינו היא במבט ובחיוך. כשהגיע הצלצול. הילד לא קם. הוא נשאר ביוזמתו ובמאמץ ניכר. ואז אמר: "רוצה לגמור את השורה".

"העבודה היא יחידנית. אני מרגישה טוב כשנוח לילד לשבת אתי, וכשניגמר השיעור, כאשר אני שואלת אותו: "היית רוצה שאבוא שוב? התשובה החיובית מחממת את לבי, זה הגמול שלי", ועוד היא מוסיפה: "אני מגלה בתוך עצמי יכולות חדשות, יוזמת שיטות. כך למשל, אם הבעיה מתבטאת בקושי בקריאה, אני הופכת את הקריאה למשחק. 'את תקראי שתי שורות ואני אחריך גם שתי שורות"'.

שושנה מעידה על עצמה שתמיד הייתה שאפתנית. "אני לא רוחניקית, הראש שלי יותר מתמטי", היא מוסיפה, "במהלך השנים הייתי צריכה להפעיל הרבה יוזמה כדי להגיע למעמד אליו הגעתי".

קול הדיבור של שושנה נמוך וסמכותי.

תמיד היה זה הקול שלך? אני שואלת

 "כן, ואני מודעת לכך ומשתדלת לדבר ברכות, מחייכת הרבה כדי לצמצם עד כמה שאפשר את הטון שלא ישמע תקיף, מה גם שהמפגש שלי הוא עם ילדים צעירים כל כך. אני אפילו דואגת להתלבש אחרת, בג'ינס, שלא להיראות כמו סבתא...ואשר לקול, גם הבנות שלי אומרות שלאחרונה טון הדיבור שלי השתנה ואפילו התרכך".

בשל הכישורים שלך, לא אמרו לך שאת מתאימה לסייע לילדים בכיתות גבוהות יותר?

"אמרו, אבל אני ביקשתי להתמקד במיוחד בילדים מכיתות ג - ד. זה אתגר מסוג אחר עבורי".

למדתי משושנה על סוג של מנוע בתוכה. שלש פעמים בשבוע היא שוחה. היא שומעת הרצאות בתחומים שונים, הולכת להצגות ואוהבת לטייל בארץ.

-ובחו"ל? אני שואלת

"אני הרפתקנית וכבר ראו אותי ביפן, בסין, בדר' אמריקה, בקמבודיה ובאירופה כמובן".

שושנה נשואה באושר עם שלש בנות, שמונה נכדים ושני נינים בינתיים.

לבסוף שאלתי,אם יש עוד משהו שהייתה רוצה להוסיף? והיא ענתה בחיוך: כן, "החיים יפים ושנהיה בריאים".

ואני, לא נותר לי אלא להסכים.