הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

הסיפור של קורה שורץ, גבעתיים

עם סימפטיה, אמפטיה ואיכפתיות אפשר להשיג מילדים שיתוף פעולה מלא

המקרה שאני הולכת לספר לכם, קרה לפני כמה שנים, אבל הוא עדיין זכור לי. זאת דוגמא לכך שאפשר, ורצוי להתגבר על התנגדות מבלי להיכנס לעימות כלל.

בתחילת אותה שנת לימודים, אחת המורות למתמטיקה, זה המקצוע שבו אני מתנדבת, הציגה לפני חמישה תלמידים, ציינה את שמותיהם וסיפרה לי שהם יגיעו אלי פעם בשבוע לשעתיים. במשך השבועיים הבאים, הגיעו רק ארבעה. אסף נעדר. אחרי שבועיים של היעדרותו, התחלתי לדאוג. חששתי שהוא מסתובב בבית הספר ללא ידיעתי וללא ידיעת המורה. זה קרה כמה שנים אחרי המקרה של תאיר ראדה והזיכרון הזה היה מפחיד מאד. כששאלתי את המורה, היא ענתה:

"איך את רוצה שהוא יבוא אליך, אם הוא לא מגיע בכלל לבית הספר?"

בצורה פרדוכסלית, נרגעתי. הבנתי לפחות שזה ידוע למורה והיא מטפלת בכך.

כך עברו מספר שבועות. יום אחד, אסף מגיע לחדרי לבדו עם מספר דפים בידו. הוא משליך את הדפים על השולחן ומפטיר: "יש לנו היום מבחן באחוזים, אבל זה לא חשוב!".

עניתי: "אתה צודק, המבחן הבודד לא חשוב, אבל נושא האחוזים חשוב בחיים. במה אביך עוסק?"

- "יש לו חנות מכולת".

- "ואתה לא הולך לעזור לו מדי פעם?"

- "אני דווקא הולך לעזור לו כל יום, אחרי בית הספר".

התאפקתי מלהעיר לו שהוא לא כל-כך מקפיד להיות נוכח בבית הספר, ושאלתי:

- "נו, כשאתה נותן ללקוח מצרכים, אתה לא צריך לעתים לחשב אחוזים של הנחה במחיר?"

- "לא, אבא לא נותן לי לעבוד בקופה – רק הוא מחשב מחירים. אני רק מביא סחורה, מחזיר סחורה למדפים ולפעמים עוזר ללקוחות לקחת את המצרכים למכונית".

המשכנו לשוחח מעט על חיי היום-יום ואיפה צצים לפעמים אחוזים, עד שפתאום הילד אמר:

- "יש רק דבר אחד שמעניין אותי באחוזים: הורי מתגרשים וצריכים למכור את הבית. הם הזמינו מתווך וחתמו לו שישלמו לו 1.5% מתוך מחיר הבית. הם רוצים למכור את הבית ב-   1,500,000

₪. אני סקרן לדעת כמה המתווך יקבל".

עניתי לו שנעשה את זה קודם לגבי מיליון ו-1%, כדי לוודא שהוא מבין, ואח"כ נעשה אותו תרגיל לגבי המספרים המדויקים. עשיתי את התרגיל הראשון תוך מתן הסבר. אסף הבין וביקש לחזור על התרגיל במספרים המדויקים. הושטתי לו דף והוא פתר את התרגיל מהר ונכון. אמרתי לו שהוא פתר נכון.

אסף ענה: "אז לחשב אחוזים בכלל לא קשה!"

- "האם אמרתי שזה קשה? אמרתי רק שנושא האחוזים חשוב בחיים!"

פתאום עיניו הבריקו:

- "בואי ננסה לפתור את המבחן!".

הסכמתי מיד ואסף ניגש למלאכה בהתלהבות וברצון. פתר את כל המבחן עם מעט מאד הכוונה.

בינתיים אבל גלשנו מעבר לזמן שהוקצה למבחן, משום שחלפה כחצי שעה עד שהשתכנע לנסות לפתור אותו. אמרתי לו: "בוא, אני אלווה אותך לכתה, כדי להתנצל בפני המורה שהתעכבנו".

ליוויתי אותו לכתה, התנצלתי על העיכוב בפני המורה וראיתי שהיא פתחה זוג עיניים המומות, אף על פי שסלחה לנו על האיחור.

כשפגשתי את המורה בהפסקה הבאה, שאלתי אותה מדוע הייתה מופתעת. היא ענתה: "הופתעתי, משום שזאת פעם ראשונה מאז התחלת השנה שאסף פתר מבחן שלם!".

זאת דוגמא מעניינת לכך שעם סימפתיה, אמפתיה ואכפתיות אפשר להשיג מילדים שיתוף פעולה מלא.

 

 

קורה שורץ מנהלת אתר התנדבותי לסבים ונכדים בשם: מעניין את הסבתא.

האתר מציע פעילויות חינם -או עד 35 ש"ח - לסבים ונכדים

קישור:

http://www.saba-sabta.co.il