הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

הספריות בעולם מִשְתַנֶה – על כנס ספרנים מתנדבים של אזור הדס בבית ברל

במרכז ימימה שבבית ברל התקיים כנס נוסף ומעניין בשורת הכנסים לספרנים המתנדבים ב"ידיד לחינוך". הכנס עסק בספריות בעולם המשתנה עם דגש על ייצוגי ספריות וספרנים בספרות הילדים, וכן על סבים וסבתות בספרות זו.

מומלץ מאד לקרוא את תמצית הדברים, המתאימים לכל אחד מאיתנו, כמי שעובדים עם ילדים, ולא רק לספרנים.

ייצוגי ספריות וספרנים בספרות הילדים

מרצה: דר' עינת ברעם אשל, מנהלת המרכז

שנוי גדול חל במקומן של הספריות הציבוריות וביחס אליהן בעולם ובארץ. בזמנים עברו הייתה הספרייה מרכז של ידע, מקום כמעט מקודש, שמתייחסים אליו ביראת כבוד. בהתאם לכך גם השהות וההתנהגות בתוכו הייתה קפדנית ושקטה – מקום שאין מדברים בו בקול רם, ושעל השוהה בו להתאים עצמו לכללים ברורים ואף נוקשים למדי. מאמצע המאה העשרים מתחיל להתחולל שנוי, והספרייה הופכת להיות מרחב ציבורי קהילתי.

הסיבות לכך הן שונות ומגוונות:

ההתפתחות הטכנולוגית הביאה עימה את המחשב והאינטרנט, שבאמצעותו  אפשר להגיע להרבה מאד מידע. מה שחיפשנו קודם בספריות אליהן היינו צריכים להגיע, נמצא בהישג יד מהבית. גם ספרי קריאה בשלמותם נמצאים היום באתרים השונים.

העולם הפך להיות פתוח יותר, גמיש יותר וחופשי יותר, ולכן התובנה שהתפתחה, הייתה שאם הספריות תמשכנה להיות נוקשות, הן פשוט תעלמנה.

גם תפיסת הילדות השתנתה, הילד נוכח היום הרבה יותר מפעם, יש לו יותר מה לומר, וההתחשבות בו גדולה יותר.

מכאן משתנים  פני הספרייה ומתווספים אליה אלמנטים חדשים: מחשבים, מחצלות ופופים שאפשר יהיה להשתרע עליהם, וגם  מתקיימים אירועים קהילתיים שונים.

מוקמות גם ספריות ניידות המביאות את עצמן לקהל: ברכבת, בבתי קפה, בשדרה ועוד.

ומה בספרי הילדים?

דר' ברעם אשל מביאה כדוגמא נרחבת בהרצאתה את ספרי הילדים שבהם מופיעים בעלי חיים שונים בתוך הספריות ("אריה בספרייה", "עכבר הספרייה", "אוטו הדֹב מהספרים", "פינוקי הולך לספרייה", "ג'ורג' הסקרן מבקר בספרייה" (מתוך הספר ג'ורג' הסקרן) ועוד, ספרים וסיפורים מסוג זה שוברים קודים קיימים, ולענייננו: הרי אסור להכניס בעלי חיים לספרייה, אבל כאן מותר, בבחינת יש פה מקום מעניין ומסקרן, בואו ותראו.

דוגמא מפורטת מביאה המַרצָה מתוך הספר "אריה בספריה" – שמבט מעמיק בו שובר את כללי הנוקשות של הספרייה. האריה הופך להיות שם בן בית  בניגוד לכללים השמרניים. הוא אף מביא תועלת וגם יודע לרסן עצמו ואילו הממסד מתגמש ומתפשר לגביו.

כל אלה בניגוד לספרי ילדים מתקופות קודמות, המבטאים יחס מקודש לספר ולספריה. למשל:  "ספר על ספרים" של מרשק, (סמואיל מרשק / שמואל מהרש"ק) שזכה לשני תרגומים שונים והוא מספר על ילד שלא ידע לשמור על ספריו ואלה בסופו של דבר מורדים ובורחים לספרייה.

 

על סבים וסבתות בספרות הילדים

מרצה: שני לירז פדרמן

בעבר לא הייתה כמעט התייחסות לסבים ולסבתות בספרות הילדים בארץ. לרבים מהילדים לא היו כלל סבים וסבתות, גם בעקבות השואה וגם מפני שהחלוצים הראשונים שעלו לארץ עזבו את משפחותיהם בגולה ועלו לבדם. בשנות השלושים והארבעים החל סופר הילדים לוין קיפניס להתייחס לנושא (ראו סיפורו על "אליעזר והגזר"). בשנות השישים התיחסה ימימה טשרנוביץ לנושא. ("סבתא יצאה מהחלונות", "סבתא, זו אני המדברת").

הסבים הצטיירו בספרים במראם המסורתי: סבתא עם סינר ומטפחת וסבא עם זקן, והם היו עסוקים בעיקר בפינוק נכדיהם.

במהלך השנים משתנה דמות הסבים והסבתות. שערם כבר אינו בהכרח לבן, סבתא יכולה להיות "חתיכה" עם הרבה עיסוקים משלה.
 "סבתא מינה מבנימינה" בסיפרה של דתיה בן דור, עושה הרבה מאד דברים והיא עסוקה בהם כל כך, עד שכאשר היא נוסעת לבקר את נכדיה, היא אינה מגיעה אליהם בסופו של דבר.
סבא יכול למשל להיות מאד ילדותי כמו בספר: " וניל על המצח ותות על האף" (מאיר שלו). כשהוא מבקר את נכדתו לפני השינה, האם היא זו שמנסה להחזיר אותו למציאות (צריך להתרחץ, לאכול...).
בספר "מה עושים עם סבתא" מאת עדנה מזי"א, לסבתא אין כלל גבולות, והיא עושה עם נכדתה מה ששום סבתא בעבר לא הייתה חולמת לעשות.

ויש ספרי ילדים, העוסקים בזיקנה כמו: "הטרקטור בארגז החול" מאת מאיר שלו, המספר על טרקטור שעבד קשה במשך שנים באדמת כפר מזדקן, והוא מודח מכל תפקידיו, עד שהדוד אהרון, החלוץ הוותיק ושותפו הנאמן, עוזר לו לשוב ולנוע בשבילי הכפר – הפעם עם ייעוד חדש. הספר עוסק בהזדקנותם של אנשים וחפצים, בניסיון החיים של אנשים מבוגרים ולעובדה  שלאדם המבוגר יש משמעות גם אם הפסיק לעבוד ולייצר.

"נועם מחפש זיכרונות" מאת: מם פוקס, נוגע בנושא הזיכרון ואובדן הזיכרון אצל אנשים מבוגרים ועל נועם  שמתגורר ליד בית אבות ומבקר את הקשישים שם. הוא עוזר להם להיזכר ולהגיע אל חלק מהזיכרונות החבויים בראשם.

וישנם גם ספרי ילדים, העוסקים בנושא השואה, אך כאן יש צורך לחשוב היטב, מה מתאים לילדים ולאיזה גילאים.

לרשימת ספרים מומלצת על ידי מרכז ימימה בבית ברל בנושא: סבים וסבתות בספרות הילדים לחץ כאן