הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

תרגישו שאתם רוצים להיות איתנו בעמק חפר

מאת: תרצה הרמלין וזהבה הירט

תרצה, רכזת עמק חפר:

שנת תש"ף בעמק חפר עומדת בסימן מעורבותו ואחריותו של מנהל בית הספר בשילוב המתנדבים.

במהלך שלוש השנים בהם אני מרכזת את עמותת "ידיד לחינוך" בעמק חפר, למדתי כי מידת מעורבותו של המנהל משפיעה על שביעות רצונו של המתנדב והשגת יעדי ההתנדבות אותם הציבו המורה והמתנדב.

בתי הספר בהם המנהלים מצאו רגע של פנאי לומר "בוקר טוב ", ולנהל שיחה בלתי פורמאלית עם המתנדב/ת על הצלחה או קושי, חשו המתנדבים והמתנדבות שייכות, וחוו הצלחות. כמוהם המורים והתלמידים.

מתנדבי "ידיד לחינוך" בעמק חפר מאמינים בחופש הבחירה ומיצוי הכישרון האישי הסמוי והגלוי בקשר עם התלמידים. נמצא אותם בכל פינה ובמגוון פעילויות, מטפחים את החזות החיצונית של בית הספר, מעלים מחזה שנכתב והופק על ידי התלמידים, עוסקים באמנויות סריגה, רקמה וציור, בונים גן ירק ונהנים מפירותיו.
ספריית בית הספר שוקקת חיים (שעת סיפור, השאלת ספרים, רגע של מנוחה לתלמיד שחפץ להעשיר ידיעותיו ולתת מענה לסקרנותו).
המתנדבים גם נוטלים חלק במשחקי ספורט שבהם ניתן פרס למצטיין בשיתוף פעולה וסובלנות, ולא רק על הישגים ספורטיביים. ויש משחקים של פעם שהופכים למשחקים של עכשיו, בוקר טוב עם שיר, אנגלית ל"דוברי אנגלית", מתן מענה לצרכי התלמידים בצמצום פערים והעשרה וגם פיתוח תחושת מסוגלות ואחריות אישית.

כל הפעילויות הן בסיוע המחנכים, היועצות, אשת הקשר והמנהל, שמאפשר ומודע לתרומת המתנדבים לאקלים הבית ספרי.

שני סיפורים, ותרגישו שאתם רוצים להיות אתנו:

 

תרצה וזהבה:

סיפורה של רות (שם בדוי)

תמו ימי הקיץ, רוחות סתיו עדיין אינן מנשבות אך שנת הלימודים החלה. אני בדרכי לבית הספר בו אני מתנדבת מזה שלוש שנים. היועצת עדכנה אותי שהשנה אשובץ בכיתה א' עם מורה חדשה.
בשער בית הספר קידמה את פני מנהלת בית הספר בחיבוק, בברכת שנה טובה ובחיוך שובה לב.
עמדתי עימה בשער הכניסה, כשאנחנו מאירות פנים לתלמידים, והתלמידים מחייכים אלינו ופונים אלי בשאלה: "את איתי השנה"?
בעודנו משוחחות ומקבלות את פני התלמידים, הגיעה המורה שבכיתתה אתנדב השנה. הוצגתי בפניה ועימה ביליתי את כל היום. היא לא הניחה לי לרגע, הציגה אותי בפני חברותיה, דאגה לצרפני לחגיגת יום הולדת של עמיתה בחדר המורים, דאגה שארגיש "בבית" ואמזוג לעצמי קפה.

במהלך השיעור סייעה לי לעזור לתלמידים, כך שיחוו הצלחה ונוכחותי תהייה נעימה ולא מתייגת. בשעה 12.00 ליוותה אותי לשער בית הספר בחיוך ובהכרת תודה. ולי לא נותר אלא לומר: זכיתי, תהייה לי שנה נפלאה.

 

סיפורה של מנהלת

המתנדבים בבית ספרי הם "אוצר ". סבים וסבתות עתירי ניסיון חיים, ערכיים, רגישים, וכל אחד מביא עמו שמחת חיים ויצירה.
אני משתדלת לפגשם, להביט להם בעיניים ולשאול: " יש משהו שאתה רוצה לעשות? משהו שחשבת ואולי לא העזת לשאול"?
שיחת חולין גילתה כי דינה, חובבת תיאטרון, מבקשת לממש חלום: "להציג מחזה אותו יכתבו, ויפיקו התלמידים". הצטרפתי לחלום איתה.

 במהלך השנה, שקדה קבוצת תלמידים על בניית התפאורה, כשהיא מנהלת שיח צרכים עם כותבי המחזה והשחקנים. תלמיד שהיה אמון על המוסיקה היה צריך להיות קשוב לחבריו, גם אם לא אהב את מה שרצו.
תלמידים למדו לוותר, לשתף, ולשמוח ממה שיצרו. הס מלהזכיר כישורי שפה ומיומנויות כתיבה שנרכשו במהלך כתיבת המחזה.

בסוף השנה ישבנו ברחבת בית הספר, ההורים, התלמידים והמורים, צופים בהצגה שנכתבה ובויימה על ידי המתנדבת והתלמידים.

אם לא הייתי מביטה לדינה בעיניים, לא היינו ממריאים לשמים.