הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

"מחשבים בכיף" למתנדבי "ידיד לחינוך" בירושלים

כן, כן, לכל מי שמחייך כשהוא קורא על המבוגרים האלה שרק עכשיו לומדים מושגים בסיסיים במחשב – אף פעם לא מאוחר מדי

מאת: אליעזר צוריאל ותלמידיו המתנדבים בעמותה

איך הכל התחיל ?

ובכן זה קרה בטיול השנתי 2012.

היה זה הטיול לרחובות. טיילנו בין השאר בביתו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן, ובמכון איילון, שם היה המפעל הסודי לייצור נשק שפעל לפני קום המדינה. הטיול בניצוחה של חוה קדם היה מרתק. הייתה בו אווירה נהדרת של משפחתיות. הסניף הירושלמי חגג. ברוב התרגשותי, הצעתי לחוה לארגן כיתת מחשבים ואני, כמרצה למחשבים, אקבל על עצמי ללמד את הקבוצה. על הצעה זו אני "משלם" בכיף עד היום...

החלטנו לקרוא לקורס "מחשבים בכיף".

הקורס לוקח מראש בחשבון, שעברנו כבר את גיל שלושים ומותר לשכוח, להתבלבל ובעיקר לשאול שוב ושוב. הזכות הזו נתונה לכל משתתף רציני המתייצב לכל השיעורים.

וכך, אנו מקדישים שיעורי מבוא להבנת חלקי המחשב ופעולתם – חומרה ותוכנה. אחר כך "משוחחים" עם מערכת ההפעלה ומבינים כיצד לארגן את המידע במחשב לשימוש עתידי. שליטה ב"חלונות", שמירת מידע, העתק-הדבק ומושגים כלליים נוספים.

כמובן, מושם דגש רב על שליטה בנבכי הדואר האלקטרוני ושימוש בעולם האינטרנט.

השנה אנו מתכננים לתת מענה גם לשימוש בסמרטפונים מול המחשב.

זו הזדמנות טובה עבורי להודות לחברנו משה אופן, איש מחשבים גם הוא (לפני הפנסיה) שמגיע לשיעורים ועוזר רבות הן בהעשרת הקבוצה והן בתור מתרגל נוסף. כה לחי !

חוה קדם:

כל שבוע ביום חמישי, אנו ממהרים לחדר המחשבים שבפסג"ה ברח' נרקיס 11. אנחנו עכשיו תלמידים ללא ספר, מחברת או כלי כתיבה. שותים קפה בקפטריה המקומית ומטפסים לקומה השלישית לכתת המחשבים. אליעזר כבר ממתין לנו שם עם החיוך ומזרז אותנו לשבת ליד המחשב האישי.

זו השנה הרביעית ברצף שאליעזר מנחה אותנו צעד בצעד.

"קבצים", "תיקיות" –איזה מושגים 'מוזרים'. WORD זו מילה, לא? – לא, זו תוכנה! דואר אלקטרוני – מה זה וכיצד אני משתמשת בו כדי להיות בקשר? אינטרנט – עולם ומלאו בקליק. איך קוראים חדשות, איך מוצאים מידע מסוים, איך קונים שמלה לבר-מצווה של הנכד, ועוד ועוד.

אליעזר מחייך, עומד על כך שלא נדבר בפלאפונים ולא נשוחח אחד עם השני אלא על נושא השיעור. בכל שיעור הוא דואג לתיאוריה ויישום. גם משה אופן, מתנדב נוסף בכוחותינו, מגיע לכל שיעור ובעזרתו הנעימה תומך בכל קושי העומד בפנינו, כך שבשלבי התרגול יש לנו שני מורים. תשאלו את שרה אשתו של משה, איך הגיעה לשליטה במחשב.

קבוצת הלומדים גדלה עם מספר מתנדבים חדשים, ואנו מונים כיום 12 תלמידים.

שרה אופן:

את הקטע הזה שלפניכם הקלדתי בכוחות עצמי. גם את שליחתו אל המורה בקורס "מחשבים בכיף" בצעתי לבדי. ממש לא יאומן!

למען האמת, ביליתי בקורס הזה בנעימים במשך שלוש שנים. לא הייתי תלמידה חרוצה, לא תרגלתי ולא הכנתי שעורי בית. תמיד היה לצדי מומחה למחשבים, בעלי, שביצע בבית את כל הנדרש במחשב. לקורס באתי פשוט בכיף והקשבתי. בתחילה היה המפגש עם עולם המושגים החדש בגדר של מהומה אחת גדולה. אפילו לא היה לי ברור מה לרצות ולמה לצפות. בחלוף הזמן חלחלו המושגים אל זכרוני האנושי, והבנתי 'מה היה חסר לי בחיים עד כה...'

כך חלפו להן שלוש שנים של ימי חמישי בבוקר. אבל למען האמת, די היה בשנת לימודים אינטנסיבית אחת, כולל תרגול יומי קצר, כדי להקיף חומר כה רב.

בימי חמישי של המפגש, כשאנו מתכנסים קודם כל לכוס קפה ומאפה, יש כמובן, דיון בהוויות העולם ובעניינים חברתיים כלליים של ארגוננו "ידיד לחינוך" בירושלים. הקפטריה עצמה מופעלת ע"י אנשים בעלי צרכים מיוחדים, שראוי לתמוך בהם.
המורה שלנו, אליעזר צוריאל, בוחר נושא משלל הנושאים הקיימים בעולמם של מחשבים, מסביר, מדגים ומתבל את דבריו בדוגמאות חיות מניסיונו האישי. לפעמים נבחר נושא לפי בקשה פרטית של תלמיד, שהתקשה בהבנה. לרשות המתקשים עומד סייע רב פעלים, בוגר שנות עבודה בתחום המחשוב, משה אופן, כך שיקשה ללכת לאיבוד בתוך הכתה. תמיד ניתן להסתייע בו.
ראוי לציין את האווירה החברתית הנעימה מאד, השוררת במפגשים אלה. גם אם לא הפקת את המקסימום מהלימוד, הרווחת ידידים.

ישעיהו שלמה אכלופי:

"היום יום הולדת"...

ביום ההולדת שלי, קיבלתי שבחים על השימוש הרב שאני עושה במחשב לטובת כל הסובבים אותי,
כולל בני היקרים.

הרי אני כבן 73 ומאוד מתעניין ביתרונות של העבודה במחשב, ועל כן שימחתי רבה על שעורי המחשב שאנו גמלאי "ידיד לחינוך" ירושלים זוכים בהם.

בנוסף לאליעזר, מדריכנו החינני ובעל חוש ההומור, יושבת לה חווה מאחורי הקלעים ודואגת לצד הלוגיסטי של הקורס.

יש לי שאיפה לעשות דברים נוספים במחשב,שעדיין איני יודע אותם, תקוותי שזה יהיה השנה הזו, שהיא השנייה ללימודי.

מנשה ספקטור:

יש לי מחשב בביתי כבר מספר שנים. רכשתי אותו בשנות עבודתי האחרונות, כי במסגרת תפקידי דרשו ורצו שם להעביר הודעות דרך מסך המחשב, וכך הלכתי אז ללמוד קורס יסודי למחשבים, שנתן לי מעט ביטחון להוציא אימיילים ולחפש דברים פשוטים.

אבל הרגשתי,שכאשר אני צריך להיות יותר אקטיבי, לשלוח הודעות, לענות לאימיילים וכו' אין לי ביטחון. הייתי צריך להיעזר בנכדי, וזה היה מתסכל.

כשנפתח קורס ב"ידיד לחינוך" ירושלים, מאד שמחתי. הקורס היה מאוד מעניין ומועיל. כמובן שהקצב לא תמיד היה טוב, כי האנשים היו ברמות שונות. אבל שמתי לב, שדווקא ההסברים החוזרים ונשנים טובים לי אפילו שהנושא היה ידוע לי.

ועוד משהו, הפכנו לחבורת גמלאים חברים בשיחות המשותפות ובנושאים המתאימים. אני מאוד אוהב את המפגש הלימודי – חברי הזה.

פנינה כץ

אני לא מדי צעירה, אבל המילה מחשב מפילה עלי אימה מסוימת (דבר שלא קורה לנכדי וניני).
הטכנולוגיה מתפתחת ואני לא מדביקה את ההתקדמות שלה. אני אוהבת לשלוט בדברים שאני עושה והמחשב לא מוכן (כנראה) שאדע יסודותיו. קשה לי להגדיר, אבל התקשורת הבין אישית המועדפת עלי היא הישירה – כשאני שומעת וגם שואלת ונוצר קשר בלתי אמצעי.

אני מקווה שהחברים והחברות אתם נפגשתי לפני קצת פחות משנה, לא ינסו להדביק לי כל מיני כינויים אבל מה לעשות? זו אני ואלה חולשותיי.

הפעם אעשה ניסיון נוסף בעזרתו של אליעזר שמאוד רוצה שאתגבר על פחדי שהם – חזקים ממני.