הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

מתנדבי פתח תקוה וכפר סבא מטיילים לצפון הנגב

מאת: מיקי הרמן

כנראה שלא ניתן להתחמק מפוליטיקה ומחלוקת אפילו בטיול נינוח...

נו, אוטובוס עם חמישים מתנדבים, עם נהג חביב, אבי הרכז , צביקה אורים המדריך רב הפעלים והזמר רב התושייה   (הן בקולו והן בידענותו הבוטנית ובכלל) .

אז ככה: למי שחשב ששאלת ה"שטחים" היא לא לטיולים , נחשף, מרצון או שלא מרצון, לכאבם המעיק עד היום של מפוני גוש קטיף.  בין הקראווילות ליוותה אותנו יוצאת הגוש, עלמה צעירה ונרגשת, שהעצב עדין נסוך על פניה, כשתיארה, תוך אירוח במעין מוזיאון הנצחה מושקע ורב מצגות ותמונות, את הפינוי ועוולותיו.

כמי שדעותיו כנראה לא קשורות לימין ולדת, חרה לי מאד שאנשים טובים אלה נפגעו כפל פגיעה : ראשית- על זה שעודדו אותם לגור במקום שמצוי במחלוקת ברורה היכולה להסתיים בפינויו, כפי שאכן קרה.  שנית – לפחות חלק מהמפונים לא מצאו מאז את מקומם הן פיזית ובעיקר נפשית - מציאות קשה ומתסכלת לכולנו. אין טעם להרחיב על המקומות אותם חלפנו בנוסעינו למפגשים הבאים: נמל אשדוד ונווה חנה. מזג האוויר  הנעים והנופים הירוקים לוו שירה של מנחם והסבר על כל סוגי הצמחים שניכרו על דרכינו, בעוד צבי מצביע ומספר על חוליקאת, כיס פלוג'ה, משטרת יושע, עירק סואידן  וחלץ.

עברנו את קריית גת ומוסד "יד חנה" . מיקי מנהל מאפיית "ילדודס" סיפר לנו על תולדותיו  וחשיבותו של מוסד "יד חנה" בחינוכם ובבניית אישיותם של הילדים. הוא סיפר  שהמקום הפך להיות הבית החילופי, עד לצבא ויותר, כמו בדוגמה המופלאה של ברוך ברנר, איש שחב את הצלחתו האמנותית והכלכלית ל"בית חילופי" זה.

איזכורה של גב' אני אולמן, ממקימות  מוסד "אהבה" , בין השאר בקרית ביאליק, ריגש אותי אישית, כי סבי , הארכיטקט קארל אילוינג ישראלזון  היה בין מקימי הקריה וסייע בהקמת מוסד "אהבה" שם. 

ביליתי, כילד בקריה את רוב חופשות הקיץ והבריכה הייתה צמודה לאותו מוסד מתוצרת ה"ייקים".

כמובן שבמאפיה רכשנו בנדיבות ממעשי ידי בני המקום, ביודעינו שהלחמים והשאר אכן איכותיים ושהתשלום הוא אופן ראוי להערכתנו הרבה למקום וחשיבותו.

ב"ניצנים" לא יכולנו אלא לשוב ולהתפעל מגבורת התושבים, שהוקעו בזמנו על כניעתם למצרים, אך האנדרטה המאופקת של שוש חפץ ופסוקי הנשים הלוחמות (לא רק שם), הראו שמירה בן ארי היא חוליה מרשימה בשרשרת הגבורה.

בדרך לאשדוד היה עצוב לראות את נחל לכיש כנחל אכזב, אולם ככל שקרבנו לעיר הוא התאושש וזרם ממקורות נוספים שהחיו אותו.

שוב הגענו למקום "לא פשוט" : נמל אשדוד. מחד – נמל מרשים, מעניין וחשוב כלכלית, הן מסחרית והן תיירותית. מרכז המבקרים שלו, הסיור בין הרציפים, המנופים והמכולות עמוסי הפעילות היו מרגשים, במיוחד לאחר הארוחה המשביעה שקיבלנו במקום.  מאידך גיסא - השם חסן ומאבקי ועדי העובדים הכוחניים וגם מותו הטראגי של רפול על המזח שם, הותיר איזה טעם מר בפה.

אם לא די בכך, הזכיר לנו המדריך את מעשה המחבלים שם ב2003 - . לזכר ההרוגים נשתלו בכיכר שמונה עצי זית.

אשדוד עצמה נתגלתה כעיר יפה, מטופחת, מגוונת אוכלוסייה וארכיטקטורה. מגבעת הר- יונה ובה המגדלור וקבר הנביא, ניבט נוף העיר המרהיב ונמלה אל הים.

הסתבר שאשדוד וסביבתה היו המחסום לפלישת המצרים לתוך מדינתנו הצעירה.  גשר "עד הלום" הסמוך לאשדוד שפוצץ והקרבות שלוו בפעילות חיל האוויר שלנו בין השאר עם עזר ויצמן ומתנדבי מח"ל, הביאו להדיפת המצרים.

תרומתו של צבי להשכלתנו וחיזוק האלמנט הציוני שבנו לא הסתיימה בזאת: בין ה"פיל בוקס" ל- "גשר עד הלום" המשופץ לאחר פיצוצו, ועל יד המצבה בצורת אובליסק לנופלי הצבא המצרי, (שמפקדו העיד על גבורת אנשינו) פירש, ביאר ותיאר צבי את מאורעות אותם ימים, שהודות לגבורת אנשים אלו, בחלקם אודים ניצלים ושארית הפליטה מזוועות השואה, ארצנו נבנתה ונבנית, אפשר לומר, למרות כל הכשלים והקשיים, לתפארה.

הטיול השאיר טעם של עוד, והשאלה מתי הטיול הבא חזרה על עצמה שוב ושוב...

מצבה בצורת אובליסק לנופלי הצבא המצרי, (שמפקדו העיד על גבורת אנשינו) פירש, ביאר ותיאר צבי את מאורעות אותם ימים, שהודות לגבורת אנשים אלו, בחלקם אודי ניצלים ושארית הפליטה מזוועות השואה, ארצנו נבנתה ונבנית, אפשר לומר, למרות כל הכשלים והקשיים, לתפארה.

הטיול השאיר טעם של עוד, והשאלה מתי הטיול הבא חזרה על עצמה שוב ושוב...