הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

"קפיץ קפוץ"( היא שמחה'לה) ושוש מיבנה

הסיפור על דפוס עבודה מושלם - מומלץ לכולם

אנחנו, שמחה'לה (המכונה גם 'קפיץ קפוץ') משמאל ושוש מימין, מנהלות יחד, את קבוצת מתנדבי "ידיד לחינוך" ביבנה.

שוש: תודה לאל שהמציא את שמחה'לה.

שמחה'לה: תודה על שוש המדהימה, המשתפת פעולה.

שתינו: "שיתוף פעולה במיטבו".

 (נשמע כמו שיר עם פזמון, לא? ובאמת, מתקדמות עם שיר בלב)

בראשית (דו-שיח)

שוש: פנו אלי מהעירייה ובקשו שאנדב "איזה שלוש ארבע שעות בשבוע, להקמת קבוצת גמלאים מתנדבים".

"זה לא ספור גדול", נאמר לי.

התברר שזה סיפור. ועוד איזה סיפור.

שמחה'לה: בראשית, הזמינה אותנו שוש להכיר ולהקשיב לנמרוד אקרמן ביבנה. נפגשנו אתו, מספר אנשים ראשונים, והאזנו לרעיון שהציג. הוא סיפר, והוסיף ודיבר עוד, על ההתנדבות ועל פירותיה.

אני, קבלתי מיד החלטה והפכתי למתנדבת בביה"ס הממלכתי דתי "נועם" שביבנה. תחילה החלפתי ספרים לילדים בספריה (החלפה ידנית - כמו שנהגו להחליף ב'"ימי הביניים") ואחר-כך עברתי לתוך הכתות, לסייע במתמטיקה, באמנות ובעוד תחומים. (שוש: כי שמחל'ה היא רב תכליתית). תחומי טכנולוגיה שונים כגון מחשבים, לא היו בראש מעייני, באותה עת.

כיום אני מנהלת את ספריית ביה"ס,( שהיא ספרייה ממוחשבת). אני ממיינת, מארגנת, מקטלגת ומשאילה בעזרת מחשב וקורא אופטי (קורא ברקוד). אני אף מדריכה את יתר המתנדבות שלנו בספריות בתי הספר.

הערת העורך: עד כאן- על גדולתה ותפארתה של שמחהל'ה.

הקבוצה הלכה, תפחה וגדלה (אל תתלהבו, זה לא היה כל כך קל ).

תוך כדי כך, נתברר שדרושות כ- 300-400  שעות בשבוע להקמה ולטיפול בקבוצה המתהווה.

שוש: פניתי לקבוצונת, בקשתי עזרת האנשים ושיתוף פעולתם.

 שמחה'לה (שההתנדבות טבועה בעמקי נשמתה, ועזרתה, כמתברר, לא תסולא בפז ),קפצה מיד לעזור והפכה ליד ימיני. יותר מכך- היא המפעילה אותי כמפעילת בובה על חבל. (ומאז נקרא שמה בישראל- 'קפיץ קפוץ').

שמחה'לה: שוש ואני הקמנו צוות הגוי (בן ארבע בנות) שבו מצאתי עצמי תורמת בהנאה ונהנית מהחברותא.

שוש: בעזרת עפרה "הגדולה" (דרורי) הקמנו גם את קבוצת 'ראשי הצוותים'. התחלנו לחלום על פרויקטים יחודיים (כגון משחקים מפתחי חשיבה) ועוד רעיונות. שמחה'לה מיד לקחה על עצמה לרכז שני בתי ספר דתיים. כמו שאמרנו: "קפיץ קפוץ"

שתינו: יחד קידמנו את כלהתחומים: עיצוב הקבוצה, גיבושה (על ידי בחירת תכני המפגשים ומגישיהם), חיזור אחר אכסניה, הפצת מידע, גיוס "ידידים" חדשים, טיפוח הצד הגסטרונומי של הפעילות, פעילות מקדמת אצל הרשויות ועוד ועוד.

שמחה'לה: לי חשוב לקבוע תכנית שנתית של פעילויות עם תאריכים לביצוע, חשוב להפיצה לאנשים ולבצע המתוכנן.

שוש: שמחה מאזינה קבועה לכל הרצאה המתקיימת במרחב והיא גם המטיילת 'האולטימטיבית'. היא מביאה לנו כל הזמן ידע רב ערך על תכנים, על מרצים ועל מסלולי טיולים.

אז איך אנו עובדות יחדיו?

שוש: שמחה מעלה רעיון, אנו מגלגלות אותו בינינו ומחליטות על התוצר הטוב ביותר.

והרעיונות שלה- הפלא ופלא, הם מאד מיוחדים. גם הצעותיה לייעול, לחיסכון ולשיתופי פעולה עם ישובים נוספים, הפכו למרכזיים בעשייתנו.

שמחה'לה: אנו יושבות יחד ובוחרות, על פי התקציב, מה מתאים ואפשרי לאנשינו.

שוש: מאחר ששמחה'לה היא אדם מסודר ומאורגן, היא מקפידה לעשות FOLLOW UP  לכל לוח הזמנים שאנו קובעות יחדיו. ללא הטלפונים החוזרים ונשנים שלה, לבטח הייתי שוכחת מחצית המטלות שקבענו. בקיצור, אחלה שיתוף פעולה.

שתינו: למדנו יחד להכיר את אופי קבוצתנו, את צרכיה, את טעמם של האנשים, את הימים, השעות  והמועדים שיתאימו לעריכת הפעילויות. מכאן בוקעת תכנית הפעולה.

הערת העורך: יבנה מתאייפנת, מאז ומתמיד, בעבודה משותפת של שני הסקטורים: בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים עובדים יחדיו. כך גם בתחום ההתנדבות. כל בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים, שותפים יחדיו גם ב"ידיד לחינוך".

טיולי הקבוצה

שוש: כאמור, שמחה'לה היא ה"מוח" שמאחורי טיולינו. היא מעלה רעיון, אנו משוחחות עם המדריך המיועד, ביחד ולחוד, וכך - בדרך של רב שיח בין שלושתנו - מתגבש אט אט רעיון הטיול. התכנון מתייצב ומופץ לחברינו, ואז אנו יושבות יחדיו לתכנן את הפרטים. בעניין זה כבר גיבשנו לנו עקרונות משלנו כגון: יציאה לטיול בשעות הבוקר המוקדמות מאד (כדי לא לבזבז זמן יקר ב"פקקים") או הקפדה על כך שכל טיול יפתח בהליכה ברגל בחיק הטבע. החברים מרגישים שהכל נעשה ביסודיות, בהתחשבות ובאהבה, ונהנים מכל רגע. מוקירים, משתתפים ומברכים.

לאחרונה

לאחרונה הפך תחום ספריות בתי הספר, אט אט, למרכזי בעשייה של קבוצת המתנדבים.

ביבנה נהגה רעיון מיוחד: חיבור כל ספריות בתי הספר בינן לבין עצמן, ובינן לבין הספריה העירונית המרכזית ברשת אינטרנטית, המאפשרת השאלה בין - ספרייתית ועוד.

שוש: גם פה שמחה'לה היא שחקן מרכזי. כשראתה שאין מי שיקדם את נושא מיחשוב הספריות, דחפה למפגש משותף של שתינו עם מנהלת אגף החינוך בישוב. מפגש זה הביא להשתלמות חד יומית (ששמחה דחפה לקיימה), בנושא מיחשוב ספריות בתי הספר ביבנה.

מבין כל המשתתפות, קפיץ קפצה היא, שמחה'לה, הראשונה, ונאבקה לרכוש מומחיות בנושאי קיטלוג ומיחשוב הספריה. שמחה הפכה למדריכת יתר הבנות. היא פרסמה דף הפעלה למתנדב המשאיל ספרים ועוד.

 אז אתם מבינים למה שמה 'קפיץ קפוץ'?

 והכי חשוב- אין כמו עבודת צוות!

בהמשך הצטרף גם אבי הנמרץ, לדרבן ולדחוף את התחום.

הערת העורך: כיום, בהדרגה, נכנסים מתנדבי ומתנדבות "ידיד לחינוך" לרוב ספריות בתי הספר, לומדים לקטלג ולהשאיל (השאלה ממוחשבת) את הספרים לתלמידים.

גם העמותה כולה קנתה את הרעיון של חשיבות המתנדבים להפעלת ספריות בתי הספר.

נערך יום השתלמות בספריית 'בית אריאלה', שבתל אביב. בעקבותיו, הגיעו ליבנה אחראית הספריות הארצית והמדריכה המחוזית.

וההמשך- נראה מזהיר.

שמחה ושוש