הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

שיתוף והוקרה של ביה"ס "ציפורי" בבת ים כלפי מתנדביו

מאת: צביה טולדנו

הרגשתי צורך לשתף ביוזמה יפה ומרשימה של בית הספר "ציפורי" בבת ים כלפינו, המתנדבים. יש כאן הוכחה נוספת כמה חשוב שבתי ספר ומנהלים, יידעו להוקיר את המתנדבים, ולראות בהם חלק אינטגרלי של בית הספר.

עם סיום שנת הלימודים שחלפה, הגעתי לשיחת משוב שהתקיימה בביה"ס הממלכתי דתי "ציפורי". בשיחה השתתפו מנהלת ביה"ס, רכזת "ידיד לחינוך" העירונית, שרית אבן זהר, והמתנדבות.

לאחר השמעת מילים חמות, פירגון והערכה, פנתה אלינו מנהלת ביה"ס, הגב' לילי חג'ג': "בנות יקרות, ביה"ס קבל מתנה מהסתדרות המורים. מתוך אפשרויות הבחירה במתנה, החליט בית הספר שבהנהלתי, יחד עם צוות המורים על סיור לימודי בעיר הקודש, ירושלים. בחרתי בחודש אב דווקא בגלל החיבור לירושלים. נושא הטיול: 'מחורבן לצמיחה'. אני רואה בכן חלק בלתי נפרד מצוות המורים שלי, ואני יותר ממבקשת - בואו לטייל אתנו".

אני חייבת לציין כי התרגשנו. שנת הלימודים הסתיימה, כולם בחופש הגדול, והנה יש טיול ומפגש משותף עם הצוות שיודע כל כך לקבל אותנו.

הגענו ארבע מתנדבות (החמישית הייתה בחו"ל). כבר באוטובוס הכריזה המנהלת: קבלו במחיאות כפים את המתנדבות היקרות שלנו לצד המורות החדשות שמצטרפות לצוות המורים.

הטיול היה מתוכנן בצורה מדוייקת ומדהימה - סיור ב"יד ושם" עם מדריכה בכירה מהמקום, שהדריכה אותנו באמצעות אוזניות. הכניסה למקום הממה אותנו. אלפי מבקרים היו שם, ביניהם חיילים מכל חיילות צה"ל שהגיעו למקום במסגרת מה שנקרא בצבא "תרבות יום א'.

ההתרגשות ועוצמת הרגשות של כל מי שמבקר במקום, מוכרת לכולם. מלבד כל אלה, התרשמנו גם מהתכנון המאד מיוחד של המקום, ומהציר המרכזי, המחבר את המבנה בין מזרח ומערב, שפתוח מצידו הצפוני, ומכניס את המבקרים ישר לתחילתה של תקופת השואה. המבקרים עוברים במסלול של שתי וערב משני צידי המסדרון לאורך תקופה של 3 שנים משנת 1939 ועד סוף 1942.
המקום קודר אפל, הסרטים המוקרנים והתמונות על הקירות כולם שחורים, אבל כשמביטים לכוון הדרומי, הולך האור ומתבהר עד ליציאתנו לאור הגדול לחופש.

למנהלת ביה"ס היה מאד חשוב שהמורות תלמדנה כיצד להתייחס ברגישות המירבית לנושא השואה, כשמדובר בילדים קטנים. המדריכה שליוותה אותנו הוסיפה שאם נפנה ל"יד ושם", נוכל לקבל הדרכה ספציפית, איך להתיחס לנושא גם מול ילדים בגיל הגן, ומה להסביר להם למשל, כשיש צפירה, ושגם ילד בן חמש ידע למה הוא עומד.
לאחר ארוחת צהרים יצאנו לעבר הרובע היהודי - שוב אותה תופעה: המקום צפוף ודחוס, תיירים, חיילים והמון אנשים חרדים - חודש אב.

הגענו לרחבת הכותל, שם נערכת תפילה משותפת של צוות ביה"ס. אחרי הכל מדובר בבית ספר דתי - המון קדושה, חיל, רעדה, פה ושם דמעה. צריך מאוד מאוד והתאמץ כדי להגיע לכותל, וכמיטב המסורת לדחוס בין קירות הקודש תחינה ובקשה.

משם המשכנו למערות הכותל - המדריכה שליוותה אותנו, סיפרה והסבירה באמצעות אמצעי המחשה על כל הרבדים בבניית ירושלים לאורך ההסטוריה, החל מדוד המלך שקרא לה "ציון", כי היא נמצאת בצייה - במדבר - מדבר יהודה.

נגענו בהתרגשות באבני הכותל המערבי, הנמצא מתחת למפלס של הכותל החשוף, דרכנו על רצפת הקארדו, ראינו בורות מים שנאגרו מהשילוח. בקיצור נגענו בהיסטוריה.

אני רוצה להודות בשם המתנדבות למנהלת ביה"ס ולכל הצוות המכיל, שקבלו אותנו ותמכו בנו במהלך המסלול (אחרי הכל אנחנו גימלאים).